כלי מיפוי תפקוד תוכנית התערבות

Präsentation zum Thema: "כלי מיפוי תפקוד תוכנית התערבות"—  Präsentation transkript:

1 כלי מיפוי תפקוד תוכנית התערבות
לתלמידים בשילוב יחידני –P.D.D. לינדה וגנר,עינת כספין השתלמות מתי"א במעג"ן

2 א. מיומנויות תקשורתיות חברתיות
אפיוני הלקות א. מיומנויות תקשורתיות חברתיות לקות משמעותית ברכישת מיומנויות חברתיות-תקשורתיות וישומן. מיומנויות חברתיות מתייחסות לקשת רחבה של התנהגויות, גלויות וסמויות, שאמורות לעזור להתמודד עם דרישות, מחשבות, רגשות והתנהגויות של אנשים בסביבתנו. ביטויה הבולט ביותר הוא קושי בקריאת מצבים חברתיים, בהתנהגות על-פי קודים חברתיים מקובלים, הגורם לחוסר יכולת או קושי רב בתפקוד בחברה הרגילה .

3 ב. מיומנויות התארגנות והתנהלות
חולמנות / אימפולסיביות מוסחות מגירויים בסביבה קושי במעברים מפעילות לפעילות קושי לקבל שינויים בשגרה מוטיבציה נמוכה/מוטיבציה אובססיבית קושי בהתארגנות עם חומרי למידה קושי לבצע הוראות מילוליות

4 מסקנות מאתגרים העולים בשילוב היחידני
הצוות החינוכי מתקשה בהבחנה ובניתוח ניואנסים תפקודיים חברתיים, והסתגלותיים, המאפיינים את התנהגותו של תלמיד בעל לקות כזאת. הפנמה ושימוש במיומנויות חברתיות מושפעת מיכולת הסביבה להבין את קשייו של הילד, ולעודד את ההתנהגויות הרצויות בסביבתו הטבעית.

5 ניכרים קשיים גדולים בהגדרת מטרות, יעדים ובניית דרכי התערבות על מנת לקדם תלמידים אלה.
כאשר נבנית תוכנית התערבות אין מדדים להעריך את יעילותה.

6 מטרות כלי המיפוי הערכת הפרופיל התפקודי של התלמיד מעבר לתפקוד אקדמי.
בניית תוכנית התערבות המבוססת על ההערכה. קביעת מחוון ובו ערכים מדידים הניתנים להשוואה, בשלבי ביצוע התוכנית. התמקדות בהתנהגויות ספציפיות המבוססות על הסתגלות תפקודית בבית הספר, בהתייחס למאפייני הלקות.

7 לכלי שני חלקים: א. מחוון :
א. מחוון : כולל רשימה מפורטת של תיאורי התנהגויות מצופות, ומולם רצף הדרגתי של תיאורי תפקוד, המהווים סולם של שלבי בינים - עד להתנהגות המצופה. לכל תחום התנהגות – מחוון מתאים.

8 משחק חברתי התנהגות חברתית - משחק 4 מחוון להערכת תלמיד 3 2 1
כל הזכויות שמורות ללינדה וגנר ולעינת כספין מחוון להערכת תלמיד התנהגות חברתית - משחק 4 3 2 1 התנהגות מצופה השגת היעד לקראת השגת היעד מהלך הדרך תחילת הדרך מגלה עניין במשחקים חברתיים מגלה עניין במשחקים מוכרים – מתייחס מילולית (מעודד, שואל, מציע) מגלה עניין – מתקרב פיזית, צופה אינו מגלה עניין/ מגלה עניין מועט מגלה התעניינות אקטיבית במשחק חברתי 4.01 משתתף בפעילויות חברתיות ולימודיות בכיתה משתתף במספר פעילויות/ בפעילויות מסוימות משתתף פסיבי- כצופה אינו משתתף בפעילויות חברתיות/ ממעט להשתתף משתתף בפעילות חברתית/לימודית- מובנית בכיתה 4.02 משתתף בפעילות חברתית/לימודית- חופשית בכיתה 4.03 משתתף בפעילויות חברתיות ולימודיות בהפסקה משתתף בפעילות חברתית/לימודית-מובנית בהפסקה 4.04 משתתף בפעילות חברתית/לימודית-חופשית בהפסקה 4.05 יוזם פעילות חברתית יוזם בפעילויות מוכרות יוזם בפעילויות מובנות אינו יוזם/ ממעט ליזום 4.06 שומר על כללי המשחק בכל המשחקים שומר במשחקים מוכרים שומר במשחקים עם חוקים מעטים אינו שומר/ מתקשה לשמור שומר על כללי המשחק 4.07 מגלה הבנה ופועל במשחקים מורכבים, רבי פעולות מגלה הבנה במשחקים בעלי תהליך של מספר שלבים מגלה הבנה במשחקים פשוטים מתקשה להבין מגלה הבנה למרכיבי המשחק (תחרותיות, שיתוף,תפקידים) 4.08

9 התנהגות חברתית - פתרון בעיות
כל הזכויות שמורות ללינדה וגנר ולעינת כספין מחוון להערכת תלמיד התנהגות חברתית - פתרון בעיות 6 4 3 2 1 התנהגות מצופה השגת היעד לקראת השגת היעד מהלך הדרך תחילת הדרך מסוגל להגדיר את הבעיה ולמסור פרטים בתיאורה. מגדיר את הבעיה בסיטואציות מוכרות מגדיר את הבעיה בצמצום (מילה או שתיים) אינו מגדיר, מגיב מגדיר קושי/ בעיה בהם נתקל בתחום חברתי/לימודי 6.01 מתייחס לקושי באופן פרופורציונאלי ומותאם מתייחס בעוצמה מתאימה בחלק מהסיטואציות ממתן את תגובתו באמצעות הכנה מראש או תווך מתייחס בעוצמה קיצונית מתייחס לקושי בהתאם לחומרתו 6.02 מסוגל לפתור בעיות באופן יעיל מסוגל לפתור חלק מהבעיות באופן ספונטאני פותר באמצעות גורם חיצוני המציע לו אפשרויות מתקשה לפתור בעיות בהן נתקל פותר את הבעיה/ הקושי (באופן גמיש, בדרכים מגוונות ) 6.03 מעריך באופן ספונטאני את השלכות הפתרון שבחר מעריך את השלכות הפתרון בחלק מהסיטואציות מעריך כאשר גורם חיצוני מתאר את ההשלכות אינו לוקח בחשבון את ההשלכות, מתייחס לרגע המצוי מעריך את השלכות הפתרון שבחר 6.04 מסוגל לנבא ולהיערך למצבים מקשים יכול להיערך למצבים מקשים המוכרים לו בעזרת תיווך יכול להיערך למצבים מקשים אינו מסוגל להתייחס למצבים עתידיים מנבא מצבים מקשים ומתנהל בהתאם 6.05 מפעיל שיקול דעת גמיש בהתאם לסיטואציה מפעיל שיקול במצבים מוכרים לו כאשר מציגים לו שיקולים מסוגל לבחור מגיב באופן אימפולסיבי מפעיל שיקול דעת בהתאם לסיטואציה 6.06

10 התמודדות רגשית התנהגות חברתית - התמודדות רגשית 7 מחוון להערכת תלמיד 4
ד כל הזכויות שמורות ללינדה וגנר ולעינת כספין מחוון להערכת תלמיד התנהגות חברתית - התמודדות רגשית 7 4 3 2 1 התנהגות מצופה השגת היעד לקראת השגת היעד מהלך הדרך תחילת הדרך מבטא מילולית ובאופן מותאם את רגשותיו מבטא את רגשותיו בסיטואציות מסוימות מביע ביטוי גופני מותאם – בכי, צעקה, צחוק אינו מביע, נמנע, עוקף מבטא את רגשותיו בהתאם לסיטואציה- בהתייחס לעצמו (עייף, רעב, כועס, שמח, מודאג) 7.01 מזהה את רגשות הזולת ומתנהג בהתאם מזהה את רגשות הזולת סיטואציות מסוימות מזהה כאשר רגשות הזולת בולטים אינו מזהה את רגשות הזולת מזהה את רגשות הזולת 7.02 מפרש רמזי התנהגות רגשית באופן מתאים להתרחשות מפרש רמזים בולטים באופן מתאים לאירוע מפרש רמזים בולטים אך לא תמיד באופן מתאים אינו מתייחס לשפת גוף ולרמזים מפרש רמזים של התנהגות רגשית (הבעות פנים, טון דיבור, תוכן מילולי)במתאים לאירוע 7.03 מגיב באופן מתאים בכל האירועים מגיב באופן ובעוצמה מתאימים בסיטואציות מוכרות מגיב באופן הולם בעזרת התערבות גורם חיצוני מגיב בעוצמה קיצונית ללא קשר לחשיבות האירוע מגיב בהתנהגות מתאימה, לאירוע בעל תוכן רגשי (קושי לימודי, הפסד, קושי חברתי, מתח, חרדה) 7.04 משך התגובה מתאים להתרחשות מסוגל למתן את משך התגובה בחלק מהסיטואציות מסוגל למתן את משך התגובה בעזרת גורם חיצוני משך התגובה ארוך ממתן את משך תגובותיו הרגשיות 7.05

11 ב. דף הערכה: דף מרכז לתוצאות התצפית בתלמיד עפ"י סעיפי המחוון השונים. משרטט פרופיל של התלמיד.

12 דוגמא לדף ההערכה 3

13 מיומנויות חברתיות - קבוצת ילדים
תוכנית התערבות מיומנויות חברתיות - קבוצת ילדים

14 חשיבות העבודה בקבוצה הקבוצה כמסגרת המאפשרת ללמוד, להתנסות, לחוות, לחלוק קשיים והצלחות, לתרגל מיומנויות. העבודה נעשית באופן מובנה, תוך הגדרת מטרות בכל מפגש. היישום נעשה תוך התנסות ומשחק

15 מטרת הקבוצה להקנות לילדים כלים - ע"י למידה, תרגול ויישום - של מיומנויות חברתיות, שישפרו את החיים החברתיים שלהם. לחזק מיומנויות קיימות שיאפשרו להם לשפר את התקשורת עם הילדים הסובבים אותם.

16 הקנייה של כללים חברתיים
תכני "קבוצת החברים" מיומנויות שיחה הקנייה של כללים חברתיים יעילים לפיתוח חברות זיהוי רגשות ועוצמת רגשות דומה ושונה פתרון בעיות חברתיות זיהוי רגשות אצל האחר

17 ניהול שיחה יוזמה והיענות: פנייה, בקשה, תגובה לדובר, שאילת שאלות
שיחה לפי תור, שינוי תפקיד: דובר – מאזין ,פסקי זמן, דיבור סימולטאני, בקשה להבהרה לקיחה בחשבון של ידע המאזין: כמות הדברים, התאמת משלב וסגנון,יידוע בנושא השיחה נושא השיחה: בחירת הנושא, שמירת הנושא,החדרת נושא חדש שימוש בתקשורת לא מילולית: ג'סטות, הבעות פנים ,אינטונאציה,קשר עין ...

18 תוכנית התערבות – מיומנויות חברתיות
תאריך המפגש_______ מפגש מס'__ לתלמיד/ים:___________________ הפעילות מיומנויות מטרה מיומנויות נוספות לחיזוק סיכום הפעילות-משוב,מסקנות לפעילות הבאה משחק נחש מהו החפץ מסתכל על הדובר בזמן ניהול שיחה (יובל, שירה) שואל שאלות רלבנטיות במהלך השיחה (כולם) מתחשב במאזין (יונתן) מתאים את תוכן הדיבור לסיטואציה (כולם) משתמש בג'סטות המראות הקשבה (הנהון, הבעות פנים) משתמש במילות נימוס מתמיד בהקשבה לדברי האחר

19 מיומנויות הקשורות בתפיסת האחר:
תיאוריית המיינד TOM - Theory Of Mind פרספקטיבת האחר במה אני דומה ושונה מהאחר

20 פרספקטיבה התפתחותית של האחר
תפיסה אגוצנטרית (3-6) הילד מאמין שאחרים חולקים בתפיסה ובידיעה שלו. אינם מיומנים לזהות את נקודת ההשקפה של האחר. הבנה שלאחר תפיסה שונה. ולעיתים ילדים יכולים לשער מהי התפיסה של האחר. מתקשים להתמקד בו זמנית בפרספקטיבה האישית ושל האחר. (5-10) הילד יכול להסתכל על המצב מפרספקטיבה של עצמו ושל האחר בו זמנית. ויכול לקחת צעד אחורה ולהסתכל על פרספקטיבה של צד שלישי. כמו כן הוא יכול להסתכל על המצב מפרספקטיבה של החוק, החברה והמוסר. (מגיל 10)

21 פרספקטיבה של האחר תפיסתי - קיימים שלושה סוגים של לקיחת פרספקטיבה של האחר. חזותי - היכולת לקחת בחשבון את נקודת המבט החזותית של האחר. רגשי – היכולת להבין את מצבו הרגשי של האחר. קוגניטיבי / המשגתי – להבין את דרך התפיסה הקוגניטיבית של האחר

22 אני אוהב

23 _____ אוהב

24 משימת חקר אני שואל את החברים בסביבתי מה הם אוהבים ומגלה:
שם החבר:_______ מאכל:_________ תחביב:________ צבע:__________ תוכנית טלוויזיה:__ מקום:__________

25 דומה ושונה למי אני דומה ובמה?
אני דומה ל ב ממי אני שונה ובמה? אני שונה מ ב

26 היום בקבוצה הכרנו אותך:__________
ועכשיו אנחנו יודעים ש _____________ ____________________________________________________________________________________________________________ ____________________________________

27 התמודדות עם רגשות זיהוי רגשות אצלי ואצל האחר ביטוי רגשי עוצמת הרגשות

28 העולם הרגשי רגשות הם חלק אינטגראלי של תהליך עיבוד המידע החברתי של הילד, רגשות משפעים על בחירת מטרות ועל התנהגות הילד באינטראקציה חברתית. במודל עיבוד מידע חברתי של הילד של קריק ודודג' שישה שלבים: 1. קידוד רמזים/גירויים פנימיים וחיצוניים(encoding of cues) . 2. פרשנות הגירויים (interpretation of cues). 3. בחירת מטרה (clarification of goals). 4. חיפוש במאגר התגובות (response access or construction). 5. קביעת התגובה (response decision). 6. יישום התנהגותי של התגובה שנבחרה (behavioral enactment) .

29 בסיס נתונים זיכרון מאוחסן חוקים שנרכשו סכמות חברתיות ידע חברתי 5. החלטה לגבי תגובה - הערכת התגובה - תוצאות מצופות - הערכה של האפקטיביות העצמית - בחירת התגובה 6. יישום התגובה הערכה על ידי האחר ותגובתו 1. קידוד הרמזים (פנימיים וחיצוניים) 2. פרשנות הרמזים – פרשנות קשרה לסיבתיות – פרשנות קשרה לכוונות – תהליכי פרשנות נוספים: הערכת השגת מטרות הערכת ביצועי העבר הערכה עצמית הערכת האחר 3. הבהרה של מטרות הפעלת מנגנון הויסות 4. גישה לתגובות או בניית תגובות

30 ויסות רגשי התפתחות הויסות הרגשי
ויסות רגשי - תהליך שבו אנו יוזמים, נמנעים, מרסנים, משמרים או מתאימים את הופעתם, את צורתם ואת עוצמתם של הרגשות והתהליכים הפיזיולוגיים הקשורים בהם. הויסות הרגשי מכוון את יכולת הקשב, את רמת המוטיבציה ועוד תגובות התנהגותיות שמטרתן להוביל להסתגלות ביולוגית או חברתית ו\או להשיג מטרות אישיות. 2004), (Eisenberg & Spinrad התפתחות הויסות הרגשי הוויסות הרגשי אצל ילדים מתפתח משלב בסיסי ואלמנטארי בגיל הינקות לתהליך התנהגותי וקוגניטיבי מורכב הנמשך מגיל הגן ועד לגיל ההתבגרות. ככל שהתהליך מתקדם והילדים גדלים, נראה שהם נוטים להשתמש יותר באסטרטגיות קוגניטיביות כדרך לוויסות רגשי מאשר באסטרטגיות שמבוססות על שינוי המצב ו/או שינוי ההתנהגות ( Stegge & Terwogt, 2007)

31 שלבים בהתפתחות הויסות הרגשי
1- בתחילה התינוק רק מגיב לגירוים חיצוניים, ותגובותיו מתבטאות בהתקרבות לגירויים נעימים או בהתרחקות מגירויים בלתי נעימים. כמו כן הוא תלוי במטפלים בו על מנת לווסת את רגשותיו. 2- בגיל שנה-שנתיים יוזם התינוק התנהגויות כמו: לקיחת מוצץ, בחירת חפץ אחר לשחק בו במקום להתפרץ בבכי כשהחפץ הרצוי בידיו של פעוט אחר ( Calkins & Hill, 2007) 3- בין הגילאים שנתיים עד חמש ,מתרחשים שינויים קוגניטיביים, חברתיים, שפתיים ומוטוריים שיחד עם היחשפותו של הילד לדוגמאות של ויסות רגשי בסביבתו, תורמים להופעתן של אסטרטגיות מורכבות יותר לוויסות רגשי. בגילאים אלה מתפתחות יכולות המהוות מרכיבים מרכזיים בהתפתחות הויסות הרגשי: - המודעות העצמית הרגשית - היכולת להעריך את ציפיות הסביבה

32 4- במהלך השנים שלפני בית הספר הילדים כבר אינם מתייחסים לרגשות כאל מצב הקשור רק בגורם חיצוני, הם מתחילים להבין שיש קשר בין רגשותיהם לבין ההוויה הפנימית שלהם הקשורה במשאלות, בזיכרונות ובאמונות. ילדים בגילים אלו מגלים שלא תמיד הבעת רגשות נתפסת באורח חיובי על ידי הסובבים אותם. מגיל שלוש-ארבע ילדים מסוגלים לתת ביטוי חיצוני שונה או מנוגד לרגשותיהם הפנימיים. לדוגמה, ילד שקיבל מתנה שלא אהב ממבוגר, היה מסוגל לחייך ולהגיד תודה למרות האכזבה. מכיוון שבגיל צעיר כל כך הילדים עדיין אינם מודעים לפער שבין רגשותיהם לבין ביטוים החיצוני, אפשר להסביר תגובות כאלה בגיל כזה כתוצאה של אינדוקטרינציה הורית. רק כאשר הילד לומד להעריך את הפער שבין הרגשות לבין ביטוים החיצוני, בד"כ בגילאי שש עד עשר,ניתן לומר שהוא משתמש בביטוי החיצוני של רגשותיו כאסטרטגיה לוויסות. הילדים בגילאים אלה יודעים שמסיבות חברתיות או מסיבות של הגנה עצמית כדאי לפעמים להסתיר רגשות (Gnepp & Hess, 1986)

33 5- ילדים סביב גיל שש שנשאלו לגבי הדרך שבה הם יכולים לווסת רגשות שליליים,דווחו בעיקר על אסטרטגיות של שינוי המצב ו/או שינוי ההתנהגות. 6- השימוש בשינוי התפיסה הסובייקטיבית שלנו כדרך לוויסות רגשות מסמן שלב נוסף בהתפתחות היכולת לווסת רגשות. א- בשלב הראשון מודעים הילדים לקשר שבין תוכנה של מחשבה מסוימת לבין הרגש שהיא מעוררת. ילדים בגיל חמש- שש טוענים שמחשבות על משהו נעים גורמות לרגשות חיוביים, ולהיפך מחשבות על משהו לא נעים גורמות לרגשות שליליים. ילדים בגילאים אלו מבינים שעל מנת למתן ולשפר את הרגשות כדאי לעצור ולא לחשוב על משהו לא נעים, ובמקום זאת לחשוב על דבר אחר. ילדים בגילים האלה עדיין מצמצמים את הקשר בין הקוגניציה לבין הרגש לפרספקטיבה אפשרית אחת בלבד. ב- בשלב הבא מצליחים הילדים להבין את היעילות הטמונה בהערכתו המחודשת של מצב נתון. בשלב זה יכול הילד להסתכל על אותו אירוע/גירוי מנקודות מבט שונות ובדרך זו לווסת את רגשותיו. ילדים סביב גיל עשר הסבירו שלפעמים ניתן לשנות את המצב כדי להרגיש טוב יותר, אף כי לעיתים לא פחות יעיל ואפילו אפקטיבי יותר לשנות את התפיסה הסובייקטיבית שלנו ביחס למצב. (Harris et al., 1981)

34 אסטרטגיות לויסות רגשי הערכה קשב מצב תגובה הטיית תשומת הלב
יצירת תגובה רגשית התאמת המצב שינוי קוגניטיבי בחירת

35 אסטרטגיות שונות של ויסות רגשי מובילות לתוצאות קוגניטיביות וחברתיות שונות.
לדוגמה : הדחקת ביטויים חיצוניים של רגש כאסטרטגיה לוויסות רגשי דורשת מאמץ של מעקב עצמי במהלך האירוע, הגוזל משאבים רבים. מעקב ממושך זה מצמצם את האמצעים הקוגניטיביים שעשויים לעזור לנו בבחירתה של תגובה חברתית יעילה. מיקוד הריכוז בהדחקת הרגש חוסם את המידע הנשלף מן הזיכרון ועלול לפגוע באפשרות להגיב ביעילות . לעומת זאת, אסטרטגיה של ויסות רגשי המתבססת על הערכה מחודשת של האירוע, מתרחשת בשלב מוקדם בתהליך הרגשי, ומאפשרת שימוש יעיל יותר באמצעים הקוגניטיביים. בדרך זו היא תורמת לבחירת תגובה שתוצאותיה החברתיות חיוביות יותר (Gross, 2001)

36 זיהוי וביטוי הרגשות.

37 חקר הרגשות שלי אני שמח כאשר____________________________________ אני עצוב כאשר___________________________________ אני מפחד כאשר___________________________________ אני גאה בעצמי כאשר_______________________________ אני מאוכזב כאשר _________________________________ אני___________________________________________ אני שמחה כאשר___________________________________ אני עצובה כאשר_________________________________ אני מפחדת כאשר_________________________________ אני גאה בעצמי כאשר_____________________________ אני מאוכזבת כאשר _______________________________ אני__________________________________________

38 מד כעס 10 מתפוצץ מכעס 8 מאוד כועס 6 כועס 5 מוטרד 3 קצת מוטרד 2. די רגוע 1 רגוע - נינוח

39 התמודדות עם רגשות

40 סדר הפגישה לתאריך 1- סכום קצר של הרצאת יעל קמחי - קוגניציה חברתית חיבור תוכן ההרצאה לפעילויות שכבר הוזכרו : מילוי תעודת זהות לחבר, דומה-שונה ולפעילות נוספת "הכר את החבר" 2- הדרכה – במליאה 3- השפעת הרגשות באינטראקציה חברתית של הילד 4 - פרופיל ומחוון הבעת רגשות 5-" ביטוי הרגשי שלי" 6- "חקר הרגשות שלי" איך אני מבטא את הרגשות שלי? כשאני שמח אני__________________________________ כשאני עצבני אני_________________________________ _ כשאני מופתע אני__________________________________ כשאני מאוכזב אני__________________________________ כשאני גאה אני__________________________________ כשאני כועס אני__________________________________ כשאני מקנא אני__________________________________ בוכה, צוחק, מחייך, מקלל, מרביץ, מחבק, מתעלם, נבוך, צועק, לא מדבר, מדבר הרבה, מדבר בקול רם, מתבודד, מספר למישהו, עושה פעילות גופנית,

41 מד רגשות האירוע:____________

42 פתרון בעיות הגדרה וניסוח של הבעיה מידתיות זיהוי מטרה
מציאת פתרונות אלטרנטיביים בחירת פתרון מתאים יישום הפתרון הערכת התוצאות

43 גורמים העלולים להקשות על מציאת
פתרון בעיות יעיל פרשנות מוטעית, יכולת המשגה מילולית דלה קושי בויסות עוצמת הרגשות, חוסר היכולת לחשוב על תוצאות ההתנהגות: קושי בניבוי ובתכנון השלכות ההתנהגות נטיה להתמקד בתוצאות מיידיות במקום לבחון האם התגובה תקרב אותי למטרה יכולת דלה לפתרון בעיות

44 מודל התערבותי לפתרון בעיות
הגדרה וניסוח של הבעיה – חמשת ה- מ' זיהוי רגשות זיהוי מטרה מציאת פתרונות אלטרנטיביים בחירת פתרון מתאים יישום הפתרון הערכת התוצאות

45 הגדרה וניסוח של הבעיה תיאור האירוע מקוד הילדים בתיאור
והבניית האירועים: חמשת ה-"מ" מי (עם מי) מה קרה מתי מקום (איפה) מה עשיתי (תוצאה)

46 מיפוי עוצמת הקושי הבעיה הייתה: לא קשה די קשה קשה קשה מאוד

47 כיצד פתרתי את הבעיה? האם אני מרוצה מהתוצאה? לא מרוצה מרוצה במקצת מרוצה
מרוצה מאוד

48 איך הרגשתי? כועס עצוב שמח אחר עד כמה?

49 מה קורה לי? שם: תאריך הבעיה: הלכתי עם חבר להופעה של "המורדים". בהפסקה רציתי לקנות שתיה ופופקורן והיו חסרים לי שני שקל. בקשתי מהחבר שני שקל והוא לא הסכים לתת לי. איפה נתקלת בבעיה? (הקף בעיגול) אחר בחברה בשעות הפנאי בבית - במשפחה בבית הספר בכתה או בחצר הבעיה היתה קשה מאוד קשה די קשה לא קשה

50 מה היית עושה בפעם הבאה? (פתרונות נוספים שהועלו בקבוצה)
ספרתי ל: להורים שלי בפלאפון כיצד פתרתי את הבעיה? התקשרתי להורים שלי בפלאפון וספרתי להם מה קרה, בסוף קניתי רק שתיה האם אני מרוצה מהתוצאה? מרוצה מאוד מרוצה מרוצה במקצת לא מרוצה מה היית עושה בפעם הבאה? (פתרונות נוספים שהועלו בקבוצה) ·    לנסות לשכנע אותו ·        להגיד לו "אל תהיה מניאק" ·        להציע לחבר להתקשר להוריו ולבקש רשות ·         להגיד לו מתי אני אחזיר לו את הכסף.