Slide 1 V2 זמן בה"ש בתפוצות ישראל

Slide 2 V2  Einleitung  בה"ש – זמן של ספק  Beginn, Ende, Dauer von בה"ש  מחלוקת ראשונים בענין זמן בה"ש  מנהג תפוצות ישראל Inhalt

Slide 3 V2 1. Einleitung  Der Übergang ist ein Band um die Erdkugel von konstanter Breite  Die Geschwindigkeit, mit welcher dieses Band durchlaufen wird, hängt ab von der Entfernung vom Äquator und von der Jahreszeit Dämmerung kleine Strecke grosse Strecke in selber Zeit durchlaufen

Slide 4 V2 1. Einleitung Dämmerung (Zürich)

Slide 5 V2 1. Einleitung Zeitmass von ארבעת מילין גמרא פסחים צג/צד:..כמה מהלך אדם ביום עשרה פרסאות – מעלות השחר ועד הנץ החמה ארבעת מילין – משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין שו"ע תנט' ב' 40 מיליןin 12 Std., d.h. von עלות bis צה"כ 1 מיל in 18 Min. => Dauer der Dämmerung: 4 מילין = 72 Min.

Slide 6 V2 1. Einleitung Zeitmass von ארבעת מילין גר"א תנט' ב' 32 מיליןin 12 Std., d.h. von זריחה bis שקיעה 1 מיל in 22 ½ Min. => Dauer der Dämmerung: 4 מילין = 90 Min. רמב"ם פ' המשניות (פסחים פ'ג') 1 מיל in 24 Min.

Slide 7 V2 2. בה"ש – זמן של ספק שבת לד. ת"ר בה"ש ספק מן היום ומן הלילה ספק כולו מן היום ספק כולו מן הלילה מטילין אותו לחומר שני ימים Frage: מי איכא ספיקא קמי שמיא? In der תורה finden wir nicht in בה"ש "ויקרא א' לאור יום ולחושך קרא לילה" (א',ה') Je nachdem, wie die ראשונים in בה"ש lernen gibt es im Prinzip 3 mögliche Antworten:

Slide 8 V2 2. בה"ש – זמן של ספק ספק להבחין בין כוכבים גדולין לקטנים (תוס') oder ספק לדינא מהאור מהחשך, מה דרגת החשיכה בה מתחיל הלילה (1) זמן עצמי – כבריה בפני עצמו (ריטב"א) Obwohl in תורה nicht erwähnt רמז von העמק דבר "ויבדל א' בין האור ובין החושך..." "...להבדיל בין היום ובין הלילה..." בין...בין besagt, dass dazwischen etwas trennt. (2)

Slide 9 V2 2. בה"ש – זמן של ספק (3) זמן כפילות במציאות זמן ודאי יום וודאי לילה – וספק להלכה בה"ש hat die סימנים von יום aber auch die סימנים von לילה -דומה לאדרוגינוס שיש לו סימני זכר וגם סימני נקבה (זמנים בהלכה) Wie man lernt betreffend der Natur von ספק בה"ש wird es Auswirkungen auf Beginn, Ende und die Dauer von בה"ש haben.

Slide 10 V2  Einleitung  בה"ש – זמן של ספק  Beginn, Ende, Dauer von בה"ש  מחלוקת ראשונים בענין זמן בה"ש  מנהג תפוצות ישראל Inhalt

Slide 11 V2 3. Beginn, Ende, Dauer von בה"ש Die ברייתא in שבת לד: ist מגדיר Beginn und Ende von בה"ש mit סימנים am Himmel und bringt eine מחלוקת von ר"י,ר' נחמיה,ר' יוסי "ואיזהו בה"ש: 1. משתשקע החמה 2. כ"ז שפני מזרח מאדימין 3. הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון 4. הכסיף העליון והשוה לתחתון זהו לילה" ר"י הא גופא קשיא? רבה....- ר' יוסף... (1) (2)(3) יום לילה ר' יוסף: יום (4)(4) רבה: בה"ש

Slide 12 V2 3. Beginn, Ende, Dauer von בה"ש משתשקע החמה Wie zu übersetzen – darüber מחלוקת ראשונים 1. Gerade nach Sonnenuntergang (שקיעה) 2. Viel später 3. Vor Sonnenuntergang פני מזרח מאדימין רש"י: לערב חמה שוקעת במערב וזהורי החמה מאדימין את המזרח כחלון

Slide 13 V2 3. Beginn, Ende, Dauer von בה"ש הכסיף התחתון ולא העליון ערוך: הכסיף = הלבין, שנסתלקה האדמימות רש"י: = השחיר. משנ"ב: לאו דוקא השחיר ממש אלא כל שנסתלק האדמימות

Slide 14 V2 3. Beginn, Ende, Dauer von בה"ש Nach den סימנים gibt die גמ' für die Dauer von בה"ש absolute Werte an: ואזדו לטעמייהו: רבה ¾ מיל, רי יוסף 2/3 מיל Gemäss רבה אליבא דר"י dauert בה"ש 13.5 Min (1 מיל=18) ר' יוסי: "בה"ש כהרף עיין – זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו" Im Unterschied zu ר"י sagt ר' יוסי nichts über Beginn und Ende von בה"ש, nur über die Dauer גמ': שלים בה"ש דר"י והדר מתחיל בה"ש דר"יוסי ג' דיעות בראשונים: חל מיד מופלג מעט מופלג הרבה

Slide 15 V2 3. Beginn, Ende, Dauer von בה"ש Die גמ' gibt noch ein weiteres סימן für das Ende von בה"ש (= Nachtbeginn): שבת לה: אמר ר"י אמר שמואל כוכב אחד = יום, שנים = בה"ש, שלשה = לילה לא גדולים לא קטנים אלא בינונים

Slide 16 V2 3. Beginn, Ende, Dauer von בה"ש גמ' שבת (שם): הלכה דברי ר"י ור' יוסי לחומרא d.h. ערב שבת wie ר"י und מוצש"ק wie ר' יוסי Fragen: Nach wem sagt ר"י אמר שמואל das סימן der כוכבים, nach ר"י oder nach ר' יוסי ? Wie stimmen die 3 Kriterien für Nacht (הכסיף – ¾ מיל - ג' כוכבים בינונים überein ?

Slide 17 V2  Einleitung  בה"ש – זמן של ספק  Beginn, Ende, Dauer von בה"ש  מחלוקת ראשונים בענין זמן בה"ש  מנהג תפוצות ישראל Inhalt

Slide 18 V2 4. מחלוקת ראשונים בענין זמן בה"ש Von den verschiedenenשיטות wollen wir die von ר"ת, von גאונים und von יראים (רא"מ) betrachten ר"ת (תוס לה, ספר הישר) קשה-דהכא משמע דמשקיעת החמה עד הלילה ליכא אלא מיל ¾, ור"י גופיה בפסחים סבר דמשקה"ח עד צה"כ מילין 4, וצה"כ לילה הוא? אמר ר"ת דהתם מיירי בתחילת שקיעה, הכא משתשקע (=מסוף שקיעה) פסחים:משקיעת החמה = תחילת שקיעה עד הלילה שבת:משתשקע החמה = סוף שקיעה אחר שנכנסה חמה בעובי הרקיע ¾ מילין בין השמשות 3¼ מילין יום שקיעה צה"כ

Slide 19 V2 4. מחלוקת ראשונים בענין זמן בה"ש "שקיעה" ist nicht ein Zeitpunkt (=Sonnenuntergang) sondern eine Zeitspanne, beginnt mit שקיעה (=Sonnenuntergang) und dauert 3¼ מילין "משתשקע" heisst nicht der Beginn sondern das Ende dieser Zeitspanne Bis 3¼ מילין nach שקיעה (=Sonnenuntergang) ist noch יום גמור, dannach ¾ מיל eine Zeit von ספק =בה"ש, gemäss ר"י.

Slide 20 V2 4. מחלוקת ראשונים בענין זמן בה"ש תוס' Warum ספק, wenn לילה= צה"כ, soll man entweder ג' כוכבים als סימן nehmen oder 4 מילין nach שקיעה? Antwort: Sowohl ג' כוכבים als auch 4 מילין sind nicht genau messbar קושית הגר"א על שיטת ר"ת 1. שיטת ר"ת stimmt nicht mit dem מציאות überein כוכבים נראים בערב לפני שחלפו ד' מילין לילה → vor Ablauf von ד' מילין Fragen auf ר"ת

Slide 21 V2 4. מחלוקת ראשונים בענין זמן בה"ש Zürich Vor 72 Min., 16°

Slide 22 V2 4. מחלוקת ראשונים בענין זמן בה"ש Gateshead עה"ש זריחה שקיעה צה"כ Keine Nacht ! 2. Gemäss פסחים würde nachר"ת auch am Morgen von עה"ש bis נה"ח ד' מילין dauern, in nördlichen Ländern, wenn עה"ש schon בחצות הלילה beginnt, dann wird auch צה"כ erst בחצות הלילה sein → keine Nacht während 4 Monate (יור"ד רסב)

Slide 23 V2 4. מחלוקת ראשונים בענין זמן בה"ש גאונים (רב שרירא גאון, ר' האי גאון, ר' ניסים גאון), הגר"א בה"ש מתחיל משקיעת גלגל החמה תחת האופק ומשכו ¾ מיל 3¼ מילין לילה ¾ מילין בין השמשות שקיעה צה"כ צאת כל הכוכבים "משתשקע" bedeutet Zeitpunkt von שקיעה

Slide 24 V2 4. מחלוקת ראשונים בענין זמן בה"ש Wie beantwortet man die סתירה von מס' פסחים und מס' שבת? → Unterschied zwischen לילה mit ג' כוכבים בינונים und צאת כל הכוכבים wovon גמ' פסחים spricht Nach ר"ת gibt es 2 זמנים für שקיעה - nach גאונים 2 זמנים für צה"כ Problem מציאות: Sind 13.5 Min, nach שקיעה schon ג' כוכבים בינונים sichtbar ? → שיעור הגמרא נאמר רק על אופק בבל או א"י שיעור כוכבים נאמר לר' יוסי → Fragen auf גאונים

Slide 25 V2 4. מחלוקת ראשונים בענין זמן בה"ש יראים (ר' אליעזר ממיץ) בה"ש מתחיל ¾ מיל לפני שקיעה לשון משתשקע משמע הקדמה לילה ראשיתו בשקיעת החמה - צה"כ = התחלת צאתם

Slide 26 V2 4. מחלוקת ראשונים בענין זמן בה"ש In או"ח רסא ב betreffend שבת-Eingang paskend der שו"ע wie ר"ת: "וזמן תוספת זה הוא מתחילת השקיעה שאין השמש נראית על הארץ עד זמן בה"ש הזמן הזה שהוא ג' מילין ורביע..." → ר"ת In או"ח רצגב betreffend מוצ"ש dagegen steht: "צריך ליזהר מלעשות מלאכה עד שיראו ג' כוכבים קטנים ולא יהיו מפוזרים..." באור הלכה: Wenn שו"ע im רסא wie ר"ת hält, warum verlangt er bei מוצ"ש nicht zusätzlich zu ג' כוכבים noch זמן ד' מילין? (ד' מילין damit man sicher ist, dass es nicht גדולים כוכבים sind) Antwort: Gemäss מנחת כהן wird auch ר"ת halten, dass wenn סימן כוכבים vorhanden ist, braucht es מוצ"ש keinen זמן ד' מילין. עכ"פ יכון שיראה אז אם הכסיף העליון ושוה לתחתון דעת השו"ע

Slide 27 V2  Einleitung  בה"ש – זמן של ספק  Beginn, Ende, Dauer von בה"ש  מחלוקת ראשונים בענין זמן בה"ש  מנהג תפוצות ישראל Inhalt

Slide 28 V2 5. מנהג תפוצות ישראל Wo sich die שיטת גאונים, wo sich die שיטת ר"ת durchsetzte, dafür war mehr die geographische Breite massgebend wie andere Faktoren ( wie z.B. Sefardim-Aschkenasim): Je nördlicher vom Aequator entfernt desto länger die Dämmerung → מנהג כר"ת Je näher zum Aequator, desto kürzer die Dämmerung → מנהג כגאונים

Slide 29 V2 5. מנהג תפוצות ישראל 1. א"י und Umgebung, Nordafrika: Schon immer מנהג von גאונים, da der מציאות dort mit der שיטת גאונים übereinstimmt, ג' כוכבים kurz nach שקיעה. Darum änderte auch der פסק von שו"ע nichts. 2. Nördl. Mittelmeer, Türkei, Italien: Mehrheitlich wie גאונים, doch auch z. T. wie ר"ת 3. Südeuropa, Ungarn, Galizien: כר"ת aber für מוצ"ש gemäss wie מנחת כהן, d.h. keine 72 Min sondern ג' כוכבים 4. Nordeuropa: Obwohl שיטת מהרי"ל wie גאונים, galt in Nordeuropa bis 1740 allgemein (ב"ח, רעק"א, חיי אדם) מנהג כר"ת בין לקולה, בין לחומרה In Deutschland einigeקהלות wie גאונים (מהרי"ל)

Slide 30 V2 5. מנהג תפוצות ישראל Aenderung ab 1740 גדולים welche paskenen wie גאונים מהר"ל von Prag גר"א Wilna בעל התניא Russland יד דוד Frankreich שב יעקב Frankfurt (1733) מנהג bleibt jedoch noch כר"ת bis zum 1. Weltkrieg, erst in Zwischen- kriegszeit generell מנהג wie גאונים.

Slide 31 V2 5. מנהג תפוצות ישראל חת"ס schreibt in תשובה או"ח פ Anderseits geht von den Angaben in der תשובה (Mattersdorf, Datum, צה"כ) hervor, dass am betreffenden Tag nach nur 52 Min schon צה"כ war → שיטת מנחת כהן "... והנה אנחנו כולנו עשים במלאכה עש"ק עד קרוב 45 Min או שעה קודם צה"כ.... נמצא אנו תופסים במוחלט כשיטת ר"ת.." Raw S. R. Hirsch in חורב: (geschrieben in Oldenburg 1837) כר"ת → «13 ½ Min vor wirklicher Nacht, d.h. vor Hervortreten mindestens dreier mittlerer Sterne ist Tag- und Nacht- Zweifel, wo jede M’lochoh zweifelshalber schon unerlaubt ist…»

Slide 32 V2 5. מנהג תפוצות ישראל Pressburg 43’ nach שקיעה 2’ vor שקיעה Vorkriegsjahre:

Slide 33 V2 5. מנהג תפוצות ישראל שבת Ausgang mit 7° + תוספות שבת

Slide 34 V2 5. מנהג תפוצות ישראל Israelitischer Kalender (Rödelheim) 7°

Slide 35 V2 5. מנהג תפוצות ישראל אגרת משה (או"ח סב): "ודאי יש לנו להחמיר בנין זמני השקיעה וצה"כ כחומר שתי השיטות..." Amerika In New York und anderen Städten von Amerika wo schon 50 Min nach שקיעה ganzer Himmel voller Sterne: יש להתיר במו"ש לאחר חמישים מינוט לאלו שממהרין לאיזה צורך... אבל לכתחילה מן הראוי לאחר... גם כאן להמתין עד 72'...." Nachkriegszeit

Slide 36 V2 5. מנהג תפוצות ישראל Satmar, vor ca. 60 Jahre

Slide 37 V2 5. מנהג תפוצות ישראל שבת Eingang mit 20 Min. vor שקיעה (Zürich A.A., (..,בני-ברק שבת Eingang mit 40 Min. vor שקיעה ( (..,ירושלים שבת Eingang mit 15 Min. – 19 Min. vor שקיעה (Zürich IRG) שבת Ausgang mit 8.5° inkl. תוספות שבת (Zürich)

Slide 38 V2 5. מנהג תפוצות ישראל