מצגות קלריטה ואפרים אלזה לסקר-שילר Else Lasker-Schüler.

Präsentation zum Thema: "מצגות קלריטה ואפרים אלזה לסקר-שילר Else Lasker-Schüler."—  Präsentation transkript:

1 מצגות קלריטה ואפרים אלזה לסקר-שילר Else Lasker-Schüler

2 (בגרמנית: Else Lasker-Schüler) הייתה משוררת גרמנייה יהודייה מפורסמת.
אלזה לסקר-שילר (בגרמנית: Else Lasker-Schüler) הייתה משוררת גרמנייה יהודייה מפורסמת. לסקר-שילר ידועה בשל סגנון חייה הבוהמייני בברלין. הייתה אחת מהנשים הבודדות השייכות לזרם השירה האקספרסיוניסטית. הצליחה לברוח מהמשטר הנאצי ובילתה את שנותיה האחרונות בארץ ישראל.

3 ב-11 באפריל 1903 התגרשו בני הזוג לסקר-שילר,
קורות חייה אלזה שילר נולדה ב-1869 באלברפלד (Elberfeld; כיום חלק מן העיר וופרטל) לאביה אהרון שילר, בנקאי פרטי יהודי, ולאמה ז'אנט לבית קיסינג. לאמה נודע אחר כך תפקיד חשוב בשירתה של שילר, בעוד אביה שימש השראה לדמות הראשית במחזה "Die Wupper". בשנת 1894 נישאה שילר לרופא יונתן ברטולד לסקר (אחיו המבוגר של אלוף העולם בשחמט עמנואל לסקר), ועקרה באותה השנה לברלין. שם פיתחה את כישורי הציור שלה. לאחר כשנה, נטשה אלזה את בעלה ועברה לסגנון חיים בוהמי. מאהבה הידוע הוא יוהנס הולצמן, ממנו נולד בנה פאול‏. בשנה זו החלו להופיע שיריה הראשונים. ספר שיריה המלא הראשון הופיע שלוש שנים אחר כך, בשנת 1902, תחת הכותרת "סטיקס" (Styx). ב-11 באפריל 1903 התגרשו בני הזוג לסקר-שילר, ובאותה השנה נישאה לסקר-שילר לגאורג לוין, בעל גלריה ומייסד כתב העת 'הסער', לו העניקה לסקר את השם הארווט ולדן. תחת שם זה התפרסם ולדן כאחת הדמויות הבולטות באקספרסיוניזם הגרמני.

4 בשנת 1906 הופיע ספר הפרוזה הראשון שלה, "ספר פטר הילֵה", הקרוי על שם אחד מחבריה הקרובים ביותר, שנפטר. בשנת 1907 הופיע אוסף הפרוזה "לילותיו של טינו מבגדד". בשנת 1909 פרסמה את המחזה "Die Wupper" (שם הנהר העובר בעיר הולדתה) שלא זכה להצגה על במה בשלב ראשון. עם פרסום אוסף שיריה "הפלאים שלי" משנת 1911 הייתה לסקר-שילר לנציגה בולטת של האקספרסיוניזם הגרמני. בני הזוג ולדן ולסקר-שילר נפרדו בשנת ללא פרנסה משלה, נתמכה עתה לסקר-שילר בידי חברים. עוד בשנת 1912 פגשה לסקר-שילר את המשורר גוטפריד בן. נקשרה ביניהם חברות אמיצה והם הפכו לנאהבים. את הרגשתה בנוגע ליחסים אלה ביטאה לסקר-שילר במספר רב של שירי אהבה שהקדישה לו ונענתה בשירי תגובה מצד בן.‏ מותו של בנה בשנת 1927 הביא אותה למשבר עמוק.

5 Else Lasker-Schüler Jussuf. Ca

6 מוקדש לאהובה של המשוררת, המשורר גוטפריד בן

7 אלזה לאסקר שילר, ציורו של טומרקין
תרגום נתן זך אלזה לאסקר שילר, ציורו של טומרקין Tumarkin's highly expressive paintings for Else Lasker-Schuler's poems, as well as the death mask he cast from the original mask, are as scorching and branding as the lines of Lasker-Schuler herself: "I, a scorching desert wind, have chilled and assumed an image". By favouring the assertive, manly tone over the soft outpouring of her poems, Tumarkin has not only remained faithful to himself but has exposed an element both in Lasker-Schuler's writing and person, which could have easily been overlooked.

8

9 ועיני טיפות כבדות ואפלות, מגרמנית: יהודה עמיחי, הוצאת קשב
ועיני טיפות כבדות ואפלות, מגרמנית: יהודה  עמיחי, הוצאת קשב

10 מספרים על המשוררת אלזה לסקר-שילר כי נהגה לומר ששיריה "כתובים בעברית"; ואמירה אבסורדית ונטולת היגיון מעין זו, אמירה על השיר הגרמני הדובר עברית בחשאי, מחזיקה אולי את סוד יצירתה. בחורף 1968, כאשר חתם יהודה עמיחי את מלאכת התרגום שלו לכמה משיריה של לסקר-שילר, שב והופיע דבר מה מן היסוד החבוי של השיר, זה שמלידה הוא "דובר עברית", כלומר כתוב כמלה זרה ולובש דיוקן מקראי ועשוי כתפילה. .

11 אלזה לסקר-שילר היתה אחת המשוררות המרתקות של חוג האוונגרד בגרמניה
אלזה לסקר-שילר היתה אחת המשוררות המרתקות של חוג האוונגרד בגרמניה. השירים, עבודות הפרוזה שלה, עבודותיה לתיאטרון ולקברט, התקבלו היטב כבר בשעתם, בעשורים הראשונים של המאה העשרים, לפני שעקרה מברלין, גלתה מאירופה ובאה לירושלים, שתמונתה עמדה לנגד עיניה כבר ביצירותיה המוקדמות. לאחר שיצאה ב-1894 מעיירת הולדתה אלברפלד, הצטרפה אל מושבת האמנים בברלין. בין מכריה הקרובים היו אז אמן הקברטים פטר הילה ואוצר האמנות הרוורת וולדן, שלו נישאה נישואים שניים. עם ידידיה נמנו גם המשוררים פרנץ ורפל, גאורג טראקל וגוטפריד בן והצייר פרנץ מארק, אמן "הפרש הכחול". בשנים אלה התנסתה בפרסום שיריה הראשונים בכתבי העת של חוג האקספרסיוניזם. אז נהגה גם להופיע בתיאטרון ובערבי קברט, מלווה בשחקנים ורקדנים, מחופשת כנסיך מזרחי או כפאקיר. בקברט בחנה את אופקיה של האמנות מתוך קירבה לשפת הלוליינים והשתעשעה בדימויים אוריינטליסטיים.

12 הנסיך יוסוף גם בהערה האוטוביוגרפית הקטנה שהכינה לאנתולוגיה האקספרסיוניסטית "דמדומי האנושות" חבשה לסקר-שילר מסיכה: "נולדתי בתבן (מצרים), אף שבאתי לעולם באלברפלד אשר בארץ הריין. עד שנתי ה-11 הלכתי לבית הספר, נעשיתי רובינסון, חייתי חמש שנים במזרח ומאז אני כצמח". יש ברשימה זו כדי לבשר על דרכה השירית. זה מעין נשף מסיכות אוריינטלי, שבו היא חוגגת את לידתה השנייה כאמנית. במרחבים מדומיינים של מזרח קדום מצאה לסקר-שילר מגרש פורה של משחקי זהויות. במרחב זה שבה להשתעשע בשמות עט וכינויים ספרותיים מרהיבים כגון "הנסיך יוסוף", "טינו, נסיכת בגדאד", או "פמפאיה". זו השררה של שם האב, הגדרות של זהות מינית ואתנית הנפרמות במגרשיה של השירה: במזרח, במרחבים המקראיים של "ארצות הבוקר", בדתה לסקר-שילר כפילים ספרותיים שבשמם הדהדו זהויות משונות, רחוקות כהוגן מעולמותיה של הבורגנות היהודית-הגרמנית.

13 Prinz Jussuf von Theben. 1928. © Jüdisches Museum, Frankfurt am Main.
ירח מלא Prinz Jussuf von Theben © Jüdisches Museum, Frankfurt am Main.

14 JUSSUF PRINZ VON THEBEN

15 רוב שיריה שהתפרסמו באוסף "דמדומי האנושות" של קורט פינטוס ראו אור בקובץ "בלדות עבריות" מ חלקם הופיעו כבר במחזורים מוקדמים יותר, בספרים "היום השביעי" (1905) ו"פלאים שלי" (1911). כמה מן השירים במחזורים אלה מוקדשים לכפילים מקראיים: בועז ורות, קין והבל, אברהם ויצחק, הגר וישמעאל, יעקב ועשו, פרעה ויוסף, משה ויהושע, וכמובן דוד ויונתן. הבלדות מספרות מחדש אנקדוטות מקראיות, מתוך תשומת לב "אקספרסיוניסטית", כלומר בלשון אקסטטית ופנייה נרגשת ל"אתה" (du), לאהוב שדיוקנו "אלוהי"; ומתוך נהייה ושכרון, ותשוקה המשתקפת במחזורים קוסמיים, במראות של "כוכבים גדולים", ולובשת דימויים פראיים של חיות בר ומהדהדת ב"שאגות" וב"נשיכות קופים". בשיריהם של יהושע, "היהודי הפראי", ויעקב, "הפר של עדרו", טבוע דיוקנו של האדם החדש שרישומו כפול: פגאני וקדוש, חייתי ובעל נשמה. האדם החדש הוא פרא ומרטיר שכן, בתוך יסוד זה, הנלהב, ההומה, טמונים גם תודעת קורבן ו"טעמו המר של המוות".

16 "רות" מאת אלזה לסקר-שילר: ארבעה תרגומים. ליקט: אשר רייך
תירגמה מגרמנית יהודית שרגל, תירגם מגרמנית ישעיהו פלס, תירגם מגרמנית נתן זך, תירגם מגרמנית יהודה עמיחי רות ואתה מחפש אותי לפני המשוכות. אני שומעת את צעדיך נאנחים ועיני הן טפות כבדות ואפלות. בתוך נפשי יפרחו במתיקות מבטיך ומתמלאים, בנדד עיני לתוך השנה. ליד באר מולדתי נצב מלאך, הוא שר את שיר אהבתי, הוא שר את שיר רות. מתוך "ועיני טיפות כבדות ואפלות", הוצאת "קשב" לשירה קובץ התרגומים הראשון לשירי לסקר-שילר בתרגום עמיחי ראה אור כבר ב-1969 בהוצאת "עקד" רות ואתה מחפש אותי לפני המשוכות. אני שומעת את צעדיך גונחים ועיני טפות כבדות קודרות. בנשמתי פורחים מבטיך במתיקות ומתמלאים, כשתרדמה נופלת על עיני. במעין מולדתי נצב מלאך, הוא שר את שיר אהבתי, הוא שר את שירה של רות. מתוך: "עליך אחלום חרישית" הוצאת "אבן חושן" תרגום נתן זך רות וליד המשוכות אותי חפשת. אנחת צעדיך הגיעה לאזני ועיני היו טפות כבדות אפלות. בתוך נפשי פרחו במתק מבטיך ומלאו, עת עיני לתוך שנה התגלגלו. ליד באר מולדתי נצב מלאך, הוא שר את שיר אהבתי, את שירה של רות הוא שר. מתוך "הדמדומים קרבים", הוצאת "אבן חושן" 2009 תרגום יהודית שרגל רות ואתה לפני המשוכות מחפש אותי. אני שומעת את גניחת פסיעותיך ועיני טפות כבדות מאפל. סכר-מבטיך בנפשי פורח להתמלא. כשעיני נודדות בשנה. בבאר מולדתי מלאך נצב, שר את שיר אהבתי, את שירה של רות הוא שר. תרגום ישעיה פלס

17 הבל עיני קין אינן נושאות חן בעיני האלהים מראה פני הבל גן זהב עיני הבל זמירים תמיד שר הבל שיר בהיר כל כך לצליל המיתרים של נשמתו אבל ביבי העיר עוברים בגופו של קין והוא יקום על אחיו וירצח אותו נפש הבל, הבל, דמך צובע את השמיים עד עומקם היכן קין שאוציא עליו את חמתי האומנם רצחת את הציפורים המתוקות אשר בפני אחיך תרגם:נתן זך, הלחין: אילן ויצברג

18 תרגום: יהודה עמיחי

19 תרגום: יהודה עמיחי

20 תרגום: יהודה עמיחי

21 כך מבשרת שירתה של לסקר-שילר את החוויה הדורית של חוגי האוונגרד האירופי, שבניו, משוררים והוזים, נטרפו בחזיתות מלחמת העולם הראשונה. בשיריה המקוננים את מות המשוררים טמון גרעין שירת האבל על מות בנה פאול. "תמיד שוב תמות לי / בשנה הנפרדת, ילדי", כותבת לסקר-שילר בשיר "לילדי" המחזיק במחזורי הזמן של העצב ("כשעלים יימסו / והענפים ירזו"; "כשהלבנה עומדת בלבלובה", "הכוכבים שבחודש זה").

22 לילדי

23

24 תרגום נתן זך הפרש הכחול: הכוונה לצייר האקספרסיוניסטי הנודע פרנץ מארק, שנפל במלחמת העולם הראשונה

25 Inri from Ecce Homo, George Grosz
תרגום נתן זך Inri from Ecce Homo, George Grosz

26 המחסור ותודעת האבדה בעולמה של לסקר-שילר כרוכים בתודעה תיאולוגית של ריק
המחסור ותודעת האבדה בעולמה של לסקר-שילר כרוכים בתודעה תיאולוגית של ריק. "אלי אלי, מה רחקתי ממך", כך נחתם השיר "הו אלוהים" המתאבל על שקיעת המסורת ("לפנים הייתה אמונה גדולה בשמים / הכוכבים נתנו זה לזה לקרוא בתנ"ך"). מוטיווים דומים נמצא בשירה "לאלוהים" הנכתב כמחווה של תפילה, כתחינה הקוראת בשם האל וחשה בשקיעת המלכות ("כתר עמוק שאורו קודר"), ועודה משתוקקת אל "קירבתו הרחוקה" של אלוהים, שהומים בו "מעיינות הטוב והרע". האלוהים הוא האופק המוחלט, הבלתי מושג, "המקום" שאליו משתוקק השיר. שכן השיר אינו רק דיוקן או תיאור של דברים הווים או משאלות; השיר הוא קריאה, פנייה ונהייה אל האחר. גם בכך מתאפיינת הליריקה של לסקר-שילר, שברבים משיריה מהדהדת קריאה, תחינה ל"פתיחת שער". הו אלוהים תרגום: יהודה עמיחי

27 תרגום נתן זך

28 תרגום: יהודה עמיחי

29 תעבור על פני סוכות שומרי הלחם תביא סער מתוק ומשחק מבהיק על לב בועז:
רות תחפש בכל מקום דגניות זהובות תעבור על פני סוכות שומרי הלחם תביא סער מתוק ומשחק מבהיק על לב בועז: זה יניע גבוה מאד בגני דגנו אל עבר הקוצרת הזרה. תרגום: יהודה עמיחי היסוד השירי אצל לסקר-שילר הוא בעל תכונה דיאלוגית: השיר נכתב ונשלח אל מקום רחוק ומעיד על תלותו של "האני" ב"אתה" ועל זיקתם הדו-משמעית. לא במקרה, אולי, נפתחת מהדורה זו בתרגומו של י.עמיחי בשירים "רות" ו"בועז", והרי בשניהם רוחשת תנועה זו, החיפוש ("ואתה מחפש אותי לפני המשוכות"; "רות תחפש בכל מקום"). זהבו של הדגן ("דגניות זהובות") שרות מחפשת בשדותיו של בועז הוא כזהבו של אור המלכות בשיר "לאלוהים", "האור המבורך לאלפים", אורו של הבלתי מושג, אור הבא מן התהום, שיסודו אפל, סמוי מן העין. כך מצטייר בשיר "בועז" דיוקן נוסף של השירה, דיוקנה של "הקוצרת הזרה", המלקטת, בת מואב החשה בעולם כנכר ודמותה עולזת ונוגה, "ועיני הן טיפות כבדות ואפלות".

30 "האור הקודר" בשיריה של לסקר-שילר נשבר בפרספקטיבות רבות ולובש גוונים, כאותו "חיבוק שלל צבעים" שבו כרוכים וכתובים "דוד ויהונתן", ומתגלגל ב"נשיקות אדומות" ("לגיזלהר הנמר") וחוזר ושוקע באפלת "כוכבים שחורים" ("מרים מנצרת"). בהרבה משיריה נשזר המוטיב הכחול המעטר את יצירתה מן המוקדם עד המאוחר, מן "הפרש הכחול" ו"נשמתו הכחולה", הצעירה, החיונית של "הנסיך טריסטאן" ועד השיר "פסנתרי הכחול" שבין שורותיו מהלכים "מתים כחולים". ואולי גם כך יש לראות את שירתה, כפריזמה של אור אפל, כפתיחה ופרישה עזה, רבת מבע וגוון של היסוד המונותיאיסטי. האופק האחד, הסמוי של השיר מופיע ב"צבעים מכאיבים". תרגום: יהודה עמיחי

31 חלמתי בשקט עלייך בצבעים אלה נפתח אחד משיריה הגדולים של לסקר-שילר, Ich traume so leise von dir. בתרגומו של עמיחי נקרא השיר "חלמתי בשקט עלייך", ותרגום זה מאפשר אולי הצצה חטופה אל סדנתו. עמיחי מעתיק את צורת ההווה (Ich traume, "אני חולמת") אל לשון עבר ("חלמתי") ועל דרך זו הופך את החלום לעבודת זיכרון. הכרעה זו, לקרוא/לכתוב את השיר כפואטיקה של זיכרון מהדהדת היטב בשורה "הו, אני צריכה לזכור אותך" (O, Ich muss an dich denken). את המלה denken, "לחשוב", מתרגם עמיחי "לזכור". עמיחי קורא איפוא את "המחשבה" (denken) של לסקר-שילר כ"זיכרון" (andenken). וגם בזה מובחן תרגומו של עמיחי מזה של נתן זך, הבוחר בתבנית המרהיבה "עלייך אחלום חרישית" ואינו מחליף מחשבה בזיכרון ("הו, אני חייבת לחשוב עלייך").

32 תמיד בבוקר באים צבעים מכאיבים הם כמו נשמתך. הו, אני צריכה לזכור אותך
עלייך אחלום חרישית תמיד באים בבקרים צבעים כאובים והם כנשמתך הם הו אני חייבת לחשוב עלייך ובכל פורחות עיניים כה עגומות והרי סיפרתי לך על אודות כוכבים גדולים אבל את הבטת לארץ לילות צומחים מתוך ראשי איני יודעת לאן אלך עלייך אחלום חרישית לבן תלוי, כבר המשי על עיני מדוע לא נטשת למעני את האדמה - אמור חלמתי בשקט עליך תמיד בבוקר באים צבעים מכאיבים הם כמו נשמתך. הו, אני צריכה לזכור אותך ובכל מקום תפרחנה עיניים נוגות כל כך והרי ספרתי לך על כוכבים גדולים, אך אתה הבטת לארץ. לילות צומחים מתוך ראשי, אינני יודעת אנא אלך. חלמתי בשקט עליך לבן כבר תלוי המשי מעל לעיני. מדוע לא הנחת למעני. את הארץ-אמור? תרגום: נתן זך שיר זה הולחן ע"י אילן וירצברג תרגום: יהודה עמיחי

33 תבאי-נוא אמון‏ המקראית, היא עיר מצרית עתיקה, הממוקמת על גדותיו המזרחיות והמערביות של הנילוס, במצרים העליונה. מקום העיר 560 ק"מ דרומית לקהיר, בקרבת היישובים כרנך ולוקסור. תבי עם יוסוף, כתובת: לחמיד שטנצל, בידידות

34 ליד באר מולדתי אני שומעת את צעדיך נאנחים מבין המשוכות אני שומעת את צעדיך ואתה מחפש אותי ליד באר מולדתי ניצב מלאך הוא שר את שיר אהבתי ואתה מחפש אותי אתה מחפש אותי ועיניי הן טיפות כבדות ואפלות בתוך נפשי יפרחו במתיקות מבטיך ומתמלאים בנדוד עיני אל תוך השינה ליד באר מולדתי... תרגום: נתן זך והלחין אילן ויצברג Blumen, 1928

35 תרגום: יהודה עמיחי

36 שלושה ביקורים ביקרה לסקר-שילר בירושלים
שלושה ביקורים ביקרה לסקר-שילר בירושלים. האחרון שבהם החל באפריל 1939 ונעשה בעל כורחה לשהיית קבע, לאחר שנכשלה לחדש את רשיון ההגירה שלה לשווייץ. בשנותיה האחרונות, שאותן עשתה בדלות ובבדידות, גם אם סר בעיניה חן ירושלים של מטה, נותרה זו "המקום" של שירתה, כלומר אלגוריה נוספת למרחב של גילוי וכסות בשפה, "תהום וכוכב". ירושלים היא "הכוכב האחר" שעליו מדברת לסקר-שילר בספרה "ארץ העבריים", שבו שזרה רשמים מביקורה הראשון בפלשתינה ב ספרה כורך תיאורי מסע, זיכרונות, דיוקנות, שירים ישנים, הזיות והרהורים. ופרוזה זו היא בראש וראשונה הקדשה לירושלים. עיר ש"כל כולה התגלות", "פרוזדור שמים", "בית מרפא לנפש".

37 איש הרפואה ממקסיקו חכם וכטל ובנו של אבן-סעוד מדרום
איש הרפואה ממקסיקו חכם וכטל ובנו של אבן-סעוד מדרום ערב ומשרת עורכים ביקור אצל אדון סוויט מעיתון הארץ 1940 עיזבון גרשון סוויט אוסף מוזיאון ישראל

38 אך ברחובותיה של ירושלים ציירה לסקר-שילר גם פרודיות וגרוטסקות מרהיבות
אך ברחובותיה של ירושלים ציירה לסקר-שילר גם פרודיות וגרוטסקות מרהיבות. באחד משיטוטיה בעיר היא מגלה את מקום מושבה של להקת קרקס. בין הצופים בקרקס היא מבחינה ביהודים וערבים היושבים בצוותא: "ריקודו של הסוס הלבן האציל", היא כותבת, "מביא את הפרא העברי ואת הערבי לדמעות". הקהל בקרקס מתמלא ב"שמחת נעורים" וחש ב"צבאות השמים שאין למעלה מהם". גם כך מתגלה בשירתה היסוד המונותיאיסטי - בקרקס, במרחב של חיי קרנבל. אנקדוטה זו על הקרקס בירושלים, שאפשר שהיא כתובה ברצינות תהומית ואפשר שטמונה בה אירוניה גמורה, מעידה על התחביר הנלהב, ההומה, הפראי בשירת "הקודש" שלה. מבעד לתרגום עמיחי שבה ומופיעה שירתה של לסקר-שילר והיא כתובה עברית. ברבים מן התרגומים פרי עטו ניכר קשב רב לתהומות שפת אמו, הגרמנית, וניסיון להעתיקה לעברית זו, התלויה בין מעלה ומטה. בקובץ תרגומיו אצורה דרמה יהודית-גרמנית והתנסות מודרניסטית גדולה. בה בעת מחזיק קובץ זה בסיפור נוסף של פגישה בין השיר העברי ללשון הגרמנית. לפגישה זו גלגולים ופנים רבות, ואת רשמיה אנו שומעים גם אצל נתן זך וטוביה ריבנר, והיא מיוסדת על מה שבין שפת אם לשפה זרה, על "קירבה רחוקה" שהיא ממקורותיו של השיר. תלפיות שליד ירושלים

39 זיכרון-הרב פראדו בפלשתינה (בצדיק המזמר)

40 תרגום: יהודה עמיחי

41 בשנת 1932 הוענק לה פרס קלייסט היוקרתי
בשנת 1932 הוענק לה פרס קלייסט היוקרתי. לאחר עליית הנאצים לשלטון היגרה לסקר-שילר ב לציריך, לאחר שהותקפה וסבלה איומים על חייה על ידי נאצים. מציריך נסעה פעמיים לפלשׂתינה-א"י, בשנים בשנת 1938 נשללה אזרחותה הגרמנית, ובשנה שלאחר מכן נסעה בפעם השלישית לארץ ישראל, כדי להתגורר בירושלים. פריצת מלחמת העולם השנייה מנעה ממנה לשוב לשווייץ. המשוררת המגורשת

42 סטיקס (ספר השירים הראשון שפרסמה, 1902) היום השביעי (1905)
יצירתה לסקר-שילר הותירה אחריה יצירה לירית ענפה, שלושה מחזות, פרוזה בדמות של סקיצות וסיפורים קצרים וכן ציורים, מכתבים ומסמכים רבים. במהלך חייה הופיעו שיריה בכתבי עת שונים, ביניהם כתב העת "Der Sturm" של בעלה השני וכתב העת "Die Fackel", שהוציא לאור קרל קראוס, כמו גם בשורה של ספרי שיריה שערכה ואף איירה בעצמה, בהם: סטיקס (ספר השירים הראשון שפרסמה, 1902) היום השביעי (1905) הפלאים שלי (1911) אסופת שיריה (1917) פסנתרי הכחול (1943) רישום הכריכה של Mein Herz, ברלין, 1912

43 מקום קברה של אלזה לסקר שילר, על הר הזיתים בירושלים.
בירושלים יזמה וניהלה במשך כמה שנים את מועדון התרבות "דר קראל" בו הרצו מלבדה, אנשי רוח ירושלמים ממוצא גרמני. ימיה בירושלים היו קשים ומלווי סבל ושברון לב. לאחר התקף לב נפטרה לסקר-שילר ב-22 בינואר 1945, ונקברה בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים. בתקופת ירושלים המחולקת מצבתה נהרסה. לאחר איחוד ירושלים נאספו עצמותיה לקבר אחים, ועל מקום קברה הונחה מצבה חדשה. מקום קברה של אלזה לסקר שילר, על הר הזיתים בירושלים.

44 תצלום דיוקנה של אלזה לסקר שילר, במלאת לה חמישים, פברואר 1919

45 בירושלים אף נקרא על שמה רחוב קטן בשכונת ניות.
הנצחה ביער ירושלים ליד "יד קנדי", על שפת המדרון הפונה לפרוזדור ירושלים, ניצב במשך עשר שנים הפסל "מלאך לירושלים" לזכרה של לסקר-שילר, צופה לנוף שער פרוזדור ירושלים. את הפסל יצר הפסל הגרמני ארנסט מייסטר, בהשראת השורה בכל המחוזות חיפשתי כרך שבשער לו עומד מלאך... שלקוחה משיר שחיברה. את הפסל פיסל מארד, חלקו בטכניקה של יציקה וחלקו בהדבקה. הפסל הוצב ביער ירושלים על ידי קרן קיימת לישראל בשנת 1997, בעזרת תרומתו של אלמוט גריצמן מייסטר מגרמניה. הוא נגנב בחודש יוני 2007, כנראה על ידי גנבי מתכות, ולא שוחזר. בירושלים אף נקרא על שמה רחוב קטן בשכונת ניות. הפסל שהוצב לזכרה, "מלאך לירושלים", אפריל 2007

46 מוזיאון בר דוד קיבוץ בר עם
יוסוף חןצה את המדבר מוזיאון בר דוד קיבוץ בר עם

47 Jussuf empfängt die Tellerköpfe, 1927 -1933.
Ein thebetanisches Brautpaar, , Jüdisches Museum Frankfurt am Main Jussuf empfängt die Tellerköpfe,

48 Nicodemus - Kunstmuseum Solingen 1923

49 אינדיאנים

50 הברק-המכוון-למטרה מתאמן בחץ וקשט
כתובת: 8" במרץ, ירושלים; הנסיך גונזו מאתונה" ציור מאת אלזה לסקר-שילר, מתוך הקטלוג "אינואני". נשף מסיכות אוריינטלי

51 הבל עיני קין אינן נושאות חן בעיני האלהים מראה פני הבל גן זהב עיני הבל זמירים תמיד שר הבל שיר בהיר כל כך לצליל המיתרים של נשמתו אבל ביבי העיר עוברים בגופו של קין והוא יקום על אחיו וירצח אותו נפש הבל, הבל, דמך צובע את השמיים עד עומקם היכן קין שאוציא עליו את חמתי האומנם רצחת את הציפורים המתוקות אשר בפני אחיך תרגם:נתן זך, הלחין: אילן ויצברג

52 תרגום נתן זך

53

54 ספרי שירי אלזה לסקר שילר שתורגמו לעברית על ידי יהודה שרגל, יהודה עמיחי ונתן זך.

55 ציור כריכת הספר: יגאל טומרקין

56 הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:
לצפייה במצגת הראשונה אלזה לסקר שילר-תביי: קלריטה ואפרים הנכם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו:

57 מקורות: מצגת של שרית שץ על שירי המשוררת: