Messiastraditionen im Judentum Wintersemester 2010

Wichtige Bücher für das Seminar: Messiastraditionem im Judentum 1. Reinhold Mayer (mit Inken Rühle), Die Messiasse: Geschichte der Messiasse Israels in drei Jahrtausenden (Bilam Verlag, 2002) [oder erste Aufgabe von 1998 unter den Titel: War Jesus der Messias?] 2. Harris Lenowitz, The Jewish Messiahs (Oxford, 1998) 3. Marc Saperstein, ed., Essential Papers on Messianic Movements and Personalities in Jewish History (New York University Press, 1992) 4. Der Messias (Jahrbuch für Biblische Theologie, Bnd. 8) 5. Moshe Idel, Messianic Mystics (New Haven: Yale University Press, 1998) For general Judaistik questions, consult: 6. Encyclopedia Judaica (in Bibliothek)

Maimonides ( ) Thirteen Principles of Faith 12. I believe with perfect faith in the coming of the Messiah. How long it takes, I will await His coming every day. יב - אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ. עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא:

Lecha Dodi: Auf, auf mein Freund (Hld. 7,12) 3. Heiligtum des Königs (Am 7,3), du königliche Stadt (2. Sam 12,26) Steh auf, erhebe dich aus der Zerstörung (Gen 19,29) Denn lang genug hast du im Tränetal (Ps 84,7) gesessen. Jetzt wird Gott seine Barmherzigkeit über dir ausgießen. Auf, auf mein Freund Shüttle den Staub von dir ab, steh auf! (Jes 52,2) Zieht eure schönsten Kleider an (Jes 52,1), menin Volk! Durch einen Sohn Isais aus Bethlehem (1. Sam 16,1) Sei meiner Seele nah, erlöse sie! (Ps. 69,18) Auf, auf mein Freund In alle Himmelsrichtungen wirst du dich verbreiten (Spr 12,4) und deinen Gott verherrlichen, durch einen Mann, der Sohn des Perez Auf, laßt uns fröhlich sein und jubeln! Auf, auf, mein Freund...

Gershom Scholem Scholar of Kabbalah and Messianism

Gershom Scholem, Toward an Understanding of the Messianic Idea in Judaism A totally different conception of redemption determines the attitude to Messianism in Judaism and Christianity… Judaism…has always maintained a concept of redemption as an event which takes place publicly, on the stage of history and within the community. It is an occurrence which takes place in the visible world and which cannot be conceived apart from such a visible appearance. In contrast, Christianity conceives of redemption as an event in the spiritual and unseen realm, an event which is reflected in the soul, in the private world of each individual, and which effects an inner transformation which need not correspond to anything outside.

Samuel Anointing David

Ancient Babylonia

Ashtar Gate, Babylon

Jerusalem and the Judean Desert

Qumran from the Air

Qumran at feet

Cave 4, Qumran

Jar from Qumran

A Dead Sea Scroll

One of Thousands of itsy-bitsy fragments

Jesus Ascending to Heaven courtesy of Raphael

The Conversion of Paul by way of Caravaggio

The Apocalypse of St. John so Dürer

Coins from the Bar Kokhba Revolt 2 nd Century CE

Der babylonische Talmud

Maimonides ( ) Philosopher

Abraham Abulafia ( ) Kabbalist

Castel Sant Angelo in Rom wo der Messias herumlungert und wartet

Shlomo Molchos Kleid (heute in Prag zu sehen)

Shlomo Molchos Fahne (heute auch in Prag)

Shlomo Molchos Unterschrift

The Mantua Haggadah

Safed an early picture

Rabbi Isaac Luria with the Sefirotic Tree

Shabbetai Zevi False Messiah par excellence

Nathan of Gaza

The Dönmeh

Jacob Frank

Baal Shem Tov Founder of Hasidic Judaism

Early Zionist Settlement

Rabbi Abraham Isaac Kook Theologian of Messianic Zionism

Conquest of the West Bank, 67

Israel Enters the Old City

West Bank Settlement

Na, Nah, Nahma, Nahman me-Uman

The Last Lubavitcher Rebbe

A Messianic Ad (& Prayer) Jerusalem, 2007

The Messiah Flag of the Lubavitcher Hasidim

Mishpat ha-Melekh (Law of the King): Deut. 17, Wenn du in das Land kommst, das dir der HERR, dein Gott, geben wird, und nimmst es ein und wohnst darin und wirst sagen: Ich will einen König über mich setzen, wie alle Völker um mich her haben, 1515so sollst du den zum König über dich setzen, den der HERR, dein Gott, erwählen wird. Du sollst aber aus deinen Brüdern einen zum König über dich setzen. Du darfst nicht irgend einen Fremdem, der nicht dein Bruder ist, über dich setzen. 1616Allein daß er nicht viele Rosse halte und führe das Volk nicht wieder nach Ägypten um der Menge der Rosse willen; weil der HERR euch gesagt hat, daß ihr hinfort nicht wieder diesen Weg kommen sollt. 1717Er soll auch nicht viele Weiber nehmen, daß sein Herz nicht abgewandt werde, und soll auch nicht viel Silber und Gold sammeln. 1818Und wenn er nun sitzen wird auf dem Stuhl seines Königreichs, soll er dies andere Gesetz von den Priestern, den Leviten, nehmen und in ein Buch schreiben lassen. 1919Das soll bei ihm sein, und er soll darin lesen sein Leben lang, auf daß er lerne fürchten den HERRN, seinen Gott, daß er halte alle Worte dieses Gesetzes und diese Rechte, daß er darnach tue. 2020Er soll sein Herz nicht erheben über seine Brüder und soll nicht weichen von dem Gebot, weder zur Rechten noch zur Linken, auf daß er seine Tage verlängere in seinem Königreich, er und seine Kinder in Israel.

I. Salben im Hebraischen Bibel: Einige Exampläre 1. Exodus 29:4-8 (Die Salben von Aaron und seine Söhne als Priester für immer) 2. Exodus 30:22-31 (Das Rezsept für die Salbungöl) 3. I Samuel 10:1 (Die Salbung von Saul als König) 4. I Samuel 16:1-13 (Die Salbung von David als König durch Samuel und Gott) 5. II Samuel 5:1-5 (Die Salbung von David als König durch die Älterer Israels) 6. I Kings 1:32-40 (Die Salbung von Solomon als König durch Priester und Leute) 7. I Kings 19:15-6 (Die Salbung von König und Prophet) 8. II Kings 9:1-13 (Salbung als Revolution: Elishas Salbung von Jehu als König) 9. Psalm 105:12-15 (Das Volk Israel als gesalbte Kollektiv)

II. Das Haus Davids als Ewig 1. Genesis 49:1 and 10 (Jacob segnet Judah) 2. II Samuel 7:12-16 (der Prophet Nathan spricht zu König David im Auftrag von Gott) 3. Psalm 2:1-9 (über Gott und sein Messias, der muss ein davidische König sein) 4. Psalm 89:19-51 (Israel erinnert Gott an Sein Versprechen zu Haus Davids und wundert wann das Haus wieder gebaut wird)

שמואל א פרק טז א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל, עַד-מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל-שָׁאוּל, וַאֲנִי מְאַסְתִּיו, מִמְּלֹךְ עַל-יִשְׂרָאֵל; מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן, וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל-יִשַׁי בֵּית-הַלַּחְמִי--כִּי-רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי, מֶלֶךְ. ב וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ, וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי; וַיֹּאמֶר יְהוָה, עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ, וְאָמַרְתָּ, לִזְבֹּחַ לַיהוָה בָּאתִי. ג וְקָרָאתָ לְיִשַׁי, בַּזָּבַח; וְאָנֹכִי, אוֹדִיעֲךָ אֵת אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה, וּמָשַׁחְתָּ לִי, אֵת אֲשֶׁר-אֹמַר אֵלֶיךָ. ד וַיַּעַשׂ שְׁמוּאֵל, אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, וַיָּבֹא, בֵּית לָחֶם; וַיֶּחֶרְדוּ זִקְנֵי הָעִיר, לִקְרָאתוֹ, וַיֹּאמֶר, שָׁלֹם בּוֹאֶךָ. ה וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם, לִזְבֹּחַ לַיהוָה בָּאתִי, הִתְקַדְּשׁוּ, וּבָאתֶם אִתִּי בַּזָּבַח; וַיְקַדֵּשׁ אֶת-יִשַׁי וְאֶת-בָּנָיו, וַיִּקְרָא לָהֶם לַזָּבַח. ו וַיְהִי בְּבוֹאָם, וַיַּרְא אֶת-אֱלִיאָב; וַיֹּאמֶר, אַךְ נֶגֶד יְהוָה מְשִׁיחוֹ. {ס} ז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל, אַל-תַּבֵּט אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ--כִּי מְאַסְתִּיהוּ: כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם--כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב. ח וַיִּקְרָא יִשַׁי אֶל-אֲבִינָדָב, וַיַּעֲבִרֵהוּ לִפְנֵי שְׁמוּאֵל; וַיֹּאמֶר, גַּם-בָּזֶה לֹא-בָחַר יְהוָה. ט וַיַּעֲבֵר יִשַׁי, שַׁמָּה; וַיֹּאמֶר, גַּם-בָּזֶה לֹא-בָחַר יְהוָה. י וַיַּעֲבֵר יִשַׁי שִׁבְעַת בָּנָיו, לִפְנֵי שְׁמוּאֵל; וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-יִשַׁי, לֹא-בָחַר יְהוָה בָּאֵלֶּה. יא וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-יִשַׁי, הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים, וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן, וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן; וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ, כִּי לֹא-נָסֹב עַד-בֹּאוֹ פֹה. יב וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי, עִם-יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי; {פ} וַיֹּאמֶר יְהוָה קוּם מְשָׁחֵהוּ, כִּי-זֶה הוּא. יג וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת-קֶרֶן הַשֶּׁמֶן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו, וַתִּצְלַח רוּחַ-יְהוָה אֶל- דָּוִד, מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה; וַיָּקָם שְׁמוּאֵל, וַיֵּלֶךְ הָרָמָתָה.

שמואל ב פרק ה א וַיָּבֹאוּ כָּל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-דָּוִד--חֶבְרוֹנָה; וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ. ב גַּם-אֶתְמוֹל גַּם-שִׁלְשׁוֹם, בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ, אַתָּה הָיִיתָה מוציא (הַמּוֹצִיא) וְהַמֵּבִי, אֶת-יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר יְהוָה לְךָ, אַתָּה תִרְעֶה אֶת-עַמִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל, וְאַתָּה תִּהְיֶה לְנָגִיד, עַל-יִשְׂרָאֵל. ג וַיָּבֹאוּ כָּל-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-הַמֶּלֶךְ, חֶבְרוֹנָה, וַיִּכְרֹת לָהֶם הַמֶּלֶךְ דָּוִד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן, לִפְנֵי יְהוָה; וַיִּמְשְׁחוּ אֶת-דָּוִד לְמֶלֶךְ, עַל-יִשְׂרָאֵל. {ס} ד בֶּן-שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד, בְּמָלְכוֹ; אַרְבָּעִים שָׁנָה, מָלָךְ. ה בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל-יְהוּדָה, שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים; וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ, שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, עַל כָּל-יִשְׂרָאֵל, וִיהוּדָה.

תהילים פרק קה יב בִּהְיוֹתָם, מְתֵי מִסְפָּר; כִּמְעַט, וְגָרִים בָּהּ. יג וַיִּתְהַלְּכוּ, מִגּוֹי אֶל-גּוֹי; מִמַּמְלָכָה, אֶל-עַם אַחֵר. יד לֹא-הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם; וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים. טו אַל-תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי; וְלִנְבִיאַי, אַל-תָּרֵעוּ.

בראשית פרק מט א וַיִּקְרָא יַעֲקֹב, אֶל-בָּנָיו; וַיֹּאמֶר, הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם, אֵת אֲשֶׁר-יִקְרָא אֶתְכֶם, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. י לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו, עַד כִּי- יָבֹא שִׁילֹה, וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים.

תהילים פרק ב א לָמָּה, רָגְשׁוּ גוֹיִם; וּלְאֻמִּים, יֶהְגּוּ-רִיק. ב יִתְיַצְּבוּ, מַלְכֵי-אֶרֶץ-- וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ-יָחַד: עַל-יְהוָה, וְעַל-מְשִׁיחוֹ. ג נְנַתְּקָה, אֶת-מוֹסְרוֹתֵימוֹ; וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ. ד יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק: אֲדֹנָי, יִלְעַג-לָמוֹ. ה אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְאַפּוֹ; וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ. ו וַאֲנִי, נָסַכְתִּי מַלְכִּי: עַל-צִיּוֹן, הַר-קָדְשִׁי. ז אֲסַפְּרָה, אֶל-חֹק: יְהוָה, אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה--אֲנִי, הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. ח שְׁאַל מִמֶּנִּי--וְאֶתְּנָה גוֹיִם, נַחֲלָתֶךָ; וַאֲחֻזָּתְךָ, אַפְסֵי- אָרֶץ. ט תְּרֹעֵם, בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל: