Die Präsentation wird geladen. Bitte warten

Die Präsentation wird geladen. Bitte warten

רקמות - מראה ותפקוד ישנן ארבע קבוצות עיקריות של רקמות המסווגות לפי מבנה ותפקוד: אפיטיליאליות (EPITHELIAL): רקמות שעוטפות, מגנות על שטחו החיצוני של הגוף.

Ähnliche Präsentationen


Präsentation zum Thema: "רקמות - מראה ותפקוד ישנן ארבע קבוצות עיקריות של רקמות המסווגות לפי מבנה ותפקוד: אפיטיליאליות (EPITHELIAL): רקמות שעוטפות, מגנות על שטחו החיצוני של הגוף."—  Präsentation transkript:

1 רקמות - מראה ותפקוד ישנן ארבע קבוצות עיקריות של רקמות המסווגות לפי מבנה ותפקוד: אפיטיליאליות (EPITHELIAL): רקמות שעוטפות, מגנות על שטחו החיצוני של הגוף ומקיפות את חללי הגוף. הן מתמחות בהעברת חומרים מתוך ואל הדם ומהן בלוטות רבות מורכבות. קונקטיביות (CONNECTIVE): רקמות שתומכות מכאנית את הגוף, מחברות את חלקיו ומחזיקות אותם יחד. הן משנעות חומרים בגוף ומגינות עליו מפולשים. התאים ברקמות אלו,מרוחקים אחד מן השני ומופרדים ע"י מטריצה של חומר לא-חי. שרירים: רקמות שיוצרות תנועה. רקמות אלו מתמחות בהתכווצות ע"י קיצור יחידות כיווץ ((contractile units בתוך תאי השריר עצמם. עצבים: רקמות המתמחות בתקשורת בין חלקים שונים בגוף ובאינטגרציה של פעולות הגוף. הן מפיקות מסרים מורכבים המאפשרים את תיאום תיפקודיי הגוף.

2 רקמות אפיטיליאליות (EPITHELIAL): -מגינות על הגוף מפגיעה מכאנית או כימית ומגינות מפני בקטריות ומיקרואורגניזמים מחוללי מחלות אחרים. -בעלות תצורה חיישנית שניתן למצוא בעיניים, באף, באוזניים ובעור. -מורכבות מהן בלוטות המפרישות חומרים כגון ליחה (mucus), הורמונים, מיצי עיכול וזיעה. -מקיפות/מרפדות את הקיבה והמעי ומאפשרות ספיגה של מזון והחלפת גזים המעורבים בתהליך הנשימה. -מקיפות/מרפדות את הצינוריות בכליות ומאפשרות הפרשת פסולת בשתן. -ברקמות אפיטיליאליות יש כמות מוגבלת של מטריצה בין תאית ולכן הן נראות כמו דפים/גיליונות רציפים של תאים. התווך הנ"ל מכיל גם נוזל בין-תאי ( interstitial fluid).

3 רקמות אפיטיליאליות (EPITHELIAL) נקשרות לרקמות הקונקטיביות מתחתיהן בעזרת קרום בסיס (BASEMENT MEMBRANE). התאים האפיטיליאלים יוצרים את הקרום הנ"ל ע"י הפרשת גליקופרוטאינים. הרקמות הקונקטיביות המדפנות/תוחמות מלמטה יוצרות סבך של סיבים שנקשר לגליקופרוטאינים בעזרת מולקולות המכונות איטנטגרינים (INTEGRINS ), וכך נוצר חיבור חזק מאוד. עמודי ((Columnarקובייתי ((Cuboidal קשקשי ((Squamous רבוד מעברי (Stratified - transitional) קובייתי פשוט (Simple Cuboidal) קשקשי פשוט (Simple Squamous) פסוודו - רבוד (Pseudostratified) קרום הבסיס עמודי פשוט (Simple Columnar) סיליה רקמות אפיטיליאליות הן א- וסקולריות, נטולות כלי דם. ולכן חמצן ומזון, שמגיעים מכלי הדם הקטנים (capillaries) שברקמות הקונקטיביות,עוברים דיפוזיה דרך קרום הבסיס החדיר (permeable) ע"מ להגיע לתאים. תאים אפיטיליאלים מסוגלים להתחלק ולכן, תאים חדשים מחליפים תאים זקנים כמו בעור ובדפני המעי ובדרכי הנשימה.

4 רקמות אפיטיליאליות שהן בעלות קרום (Membranous epithelial tissues) מסווגות בהתאם לצורת התאים ואופן הריבוד שלהם. צורות התאים הן: קשקשי (SQUAMOUS), קובייתי (CUBOIDAL), עמודי (COLUMNAR) או עמודי פסוודו-רבוד (PSEUDOSTRATIFIED COLUMNAR). אלואולאי (Alveoli) – נאדיות אויר תאים אפיטיליאלים קשקשיים פשוטים סיווג המבוסס על מבנה מתייחס לרקמה הנ"ל כאל רקמה קשקשית פשוטה – קיימת שכבה/רובד אחד של תאים קשקשיים כמו בריקמת ריאה. אפיטליום קשקשי פשוט (Simple squamous epithelium )הוא שכבה אחת של תאים שטוחים, ולכן חומרים יכולים לעבור בקלות ע"י דיפוזיה או סינון (filteration) דרך רקמה מסוג זה. האלואולאי (ALVEOLI) או נאדיות האויר שבריאות, שבהן מתרחשת החלפת גזים (חמצן ופחמן דו חמצני) זקוקים לאפיטליום מסוג זה. כנ"ל לגבי התאים שמדפנים את כלי הדם ואת צינוריות מערכת הלימפה, אך בתאים אלו התאים מכונים אנדוטיליום (ENDOTHELIUM). הקרום שמכסה את החלל המכיל את הריאותpleura) ), את הלב(pericardium), ואת המעי (peritoneum) מכיל תאים קשקשיים פשוטים שבאיזורים אלו מכונים מזוטליום (MESOTHELIUM).

5 קרום בסיס גרעיני תא תאים אפיטיליאלים קובייתיים החללים הפנימיים בתוך הצינוריות דוגמא לאפיטיליום קובייתי פשוט (SIMPLE CUBOIDAL EPITHELIUM) – ברקמה מצינורית כליות. ניתן למצוא אפיטיליום קובייתי בבלוטות וצינוריות duct and glands)). אפיטיליום עמודי פשוט (SIMPLE COLUMNAR EPITHELIUM), עם תאי גביע, המייצרים ליחה (mucus). תאי גביע (Goblet cells) תאים אפיטיליאלים עמודיים (Columnar epithelial cells)

6 אפיטיליום עמודי פשוט מרכיבים את פני השטח של קרומים לחים (mucus membranes) המדפנים את הקיבה, המעי, הרחם, דרכי השתן וחלק מדרכי הנשימה. האפיטיליום יכול להכיל גם תאי גביע, סיליה (CILIA) ומיקרו-וילי (MICROVILLI). תאי גביע מפרישים כמויות גדולות של ליחה על שטח הקרום. ליחה מכילה מים, אלקטרוליטים וגליקופרוטאינים. במעי, תאים עמודיים מתארכים לכדי כמה מאות שלוחות מיקרוסקופיות – המיקרו-וילי. הן מגדילות את שטח הפנים של המעי ולכן הן מותאמות לספיגת מזון. סיליה מטאטאות/מחליקות את הליחה על פני הקרום ומסננות חלקיקים שאינם רצויים. קרום בסיס תאי גביע תאים עמודיים סיליה (ריסיות) אפיטיליום עמודי פסוודו-רבוד ( Pseudostratified COLUMNAR EPITHELIUM) מדפן את מעברי האויר של דרכי הנשימה ואת השופכה אצל הגבר.

7 אפיטיליום עמודי פסוודו-רבוד מכיל, למראית עין, שכבות רבות, אך בפועל, רק שכבה אחת צמודה לקרום הבסיס. לתאים גבהים שונים והם אינם יכולים להגיע לפני השטח העליונים של האפיטיליום, יתר על כן הגרעינים נמצאים בגבהים שונים בתאים ונותנים מראה פסוודו-רבוד. קרום בסיס שכבה שעברה התקרנות (Cornification) תאי בסיס Basal cells אפיטיליום רבוד (stratified EPITHELIUM) מכיל שכבות רבות של תאים. אפיטיליום קשקשי רבוד ) STRATIFIED SQUAMOUS (KERATINIZED) EPITHELIUM) מכיל תאים קשקשיים משוטחים על פני השטח החיצוניים שלו, והוא אופייני לעור. הקרטין (keratin) בתא מגן על הגוף

8 תאים קשקשיים של פני השטח superficial squamous cells קרום בסיס Basement membrane רקמה קונקטיבית תאי בסיס אפיטיליום קשקשי רבוד (stratified squamous (nonkeratinesed) epithelium) מדפן את הוגינה, הפה והושט, פני השטח של אפיטיליום זה לחים במצב תקין. אפיטיליום רבוד מעברי Stratified) transitional epithelium) מצוי בגוף באיזורים הנתונים תחת שינוי לחץ ומתיחות כגון בלוטת השתן. הם יכולים להכיל 10 או יותר שכבות של תאים דמויי קובייה (cuboidal-like cells) בצורות שונות. כאשר דף/גיליון אפיטיליאלי של תאים נמתח, מספר השכבות הניצפות קטן והתא מקבל צורה קשקשית (squamous). הדבר מגן על השלפוחית מקריעה כאשר היא נמתחת בכוח רב. תאי מעבר אפיטיליאלים מרובדים Stratified transitional epithelial cells רקמה קונקטיבית קרום בסיס תאים דו גרעיניים Binucleate cells

9 אפיטיליום בלוטתי (GLANDULAR EPITHELIUM) מתמחה בפעילות הפרשתית. הפרשות אלו עשויות להיות משוחררות לצינוריות (ducts) – פעילות אקסוקרינית (exocrine), כמו בבלוטות הרוק (salivatiry glands). או שההפרשות ישוחררו ישירות למחזור הדם – פעילות אנדוקרינית (endocrine), כמו בבלוטת יותרת המוח (pituitary), בלוטת התריס (thyroid) או בלוטות האדרנלין (adrenal glands). בלוטות אקסוקריניות EXOCRINE GLANDS בלוטות המעי Intestinal glands בלוטות זיעה Sweat glands בלוטות הקיבה Gastric glands (stomach) בלוטות חלב (שומן) Sebaceous glands (oil)

10 בלוטות חלב (חלב-אם) Mammary glands בלוטות רוק Salivary glands רקמה קונקטיבית (CONNECTIVE TISSUE) ניתן למצוא בתוך או סביב כמעט כל איבר בגוף. היא מחברת שרירים לעצמות, עצמות לעצמות והיא מהוה מסגרת עבור כל הגוף. הדם הוא רקמה קונקטיבית המשנעת חומרים בגוף ומגינה על הגוף מפולשים. מאפייני הרקמה הקונקטיבית: הרקמה הקונקטיבית מורכבת ברובה מחומר- מטריצה. בתוך המטריצה הנ"ל מצויים תאים מועטים, כמויות וסוגים שונים של סיבים וחומר נוסף המכונה חומר בסיס (GROUND SUBSTANCE). המטריצה והסיבים מכתיבים את המאפיינים המבניים של הרקמה. המטריצה של נוזל הדם מכונה פלאזמה (PLASMA). היא מכילה תאי דם רבים, אך היא אינה מכילה סיבים (למעט המיקרים בהם היא נקרשת).

11 רקמות קונקטיביות עשויות להיות רכות, כג'ל, יציבות אך גמישות. קשות ונוקשות, קשיחות או עדינות. מאפייני הרקמות תלויים בחומר-המטריצה ובסיבים, מהם הן בנויות. הסיבים במטריצה הם: קולגן (COLLAGEN)– סיבים לבנים המופיעים בצבירים המעניקים חוזק מתיחה tensile strength)). רטיקולרים RETICULAR))– יוצרים רשת/סבך והם מאוד עדינים, על אף שהם יכולים לתמוך במבנים קטנים כגון נימיות (capillaries). עשויים מסיבי קולגן המכונים רטיקולין (reticulin). אלסטיים ELASTIC))– עשויים מחלבון שניתן למתוח המכונה אלסטין (elastin). מצויים ברקמות נמתחות כגון האוזניים החיצוניות. קולגן הוא החלבון המצוי ביותר בגוף, בתצורה מומסת במים hydrated form) ) הוא ג'לטין. סיווג רקמות קונקטיביות: -סיביות :(FIBROUS) רופפות (loose), שומניות (adipose), רשתיות (רטיקולריות-reticular), וצפופות (dense). -עצם.

12 (המשך סיווג רקמות קונקטיביות) -סחוס (CARTILAGE): היאלין (hyaline), סחוס-סיבי (fibrocartilage), אלסטי (elastic). -דם סיבים אלסטיים Elastic fibers צבירים של סיבי קולגן collagenous fibers רקמה קונקטיבית רופפת אראולרית (areolar) היא גמישה. המטריצה שלה היא ג'ל רך, דביק וסמיך, כיון שהוא מכיל חומצה האילורונית ((HYALURONIC ACID. האנזים האילורונידאז (HYALURONIDASE) מסוגל לשנות את המטריצה מג'ל לחומר מיימי. רופאים משתמשים באנזים הנ"ל ע"מ לזרז את הדיפוזיה והספיגה של חומרים מוזרקים. המטריצה מכילה תאים וסיבים רבים. התאים הם פיברובלסטים (fibroblasts) ומקרופאג'ים (macrophages), המשולבים בין סיבי קולגן וסיבים אלסטיים elastic. הפיברובלסטים מייצרים את חומר הבסיס והסיבים המאקרופג'ים מעכלים פולשים בפאגוציטוזה (phagocytosis). לעיתים גם תאי שומן ותאים נודדים של המערכת החיסונים נוכחים במטריצה.

13 קרומי התאים אזורי אכסון עבור שומן גרעין של תא שומן רקמת שומן Adipose tissue) ) מכילה בעיקר תאי שומן ומעט פיברובלסטים או תאים אחרים. היא מרכיבה ריפוד מגן סביב הכליות ואיברים אחרים. היא מאחסנת מזון עודף ומבודדת ע"מ לשמור על חום הגוף. רקמה רטיקולרית (RETICULAR TISSUE ) היא רשת תלת מימדית שבה סיבים רטיקולרים נמצאים מעל התאים המייצרים אותם. התצורה הזאת קיימת בטחול, בבלוטות הלימפה ובמח העצם. היא מגינה על הגוף נגד חומרים מזיקים או נגד מיקרואורגניזמים פולשים ע"י סינונם מהדם ומהלימפה, שבהם התאים הרטיקולרים מעכלים אותם בפאגוציטוזה. תא דם סיבים רישתיים (רטיקולריים – reticular)

14 פיברובלסטיםסיבי קולגן רקמה קונקטיבית סיבית צפופה (DENSE FIBROUS CONNECTIVE TISSUE ) מורכבת ממטריצה של סיבי קולגן צפופים המסודרים בשורות. שתי התצורות שלה הן סדירה (REGULAR) ולא- סדירה (IRREGULAR). רקמה סדירה מסודרת בשורות מקבילות. היא גמישה ובעלת חוזק מתיחה ניכר, ולכן היא מתאימה לעיגון שרירים לעצם. רצועות (LIGAMENTS) וגידים (TENDONS)המחברים עצמות לעצמות מורכבים בעיקר מסיבים אלסטיים. ריקמה סיבית צפופה לא סדירה (Dense fibrous irregular tissue ) אינה מסודרת בשורות מקבילות, אלא הסיבים בה סבוכים אחד בשני ויוצרים בסיס דמוי שטיח שמסוגל לעמוד במתח רב. הדרמיס (DERMIS), שהוא שכבת העור הפנימית, עשוי מרקמה מסוג זה, גם המעטפת החיצונית של איברים, כגון הכבד והטחול, עשויה מרקמה מסוג זה. פיברובלסטקולגן

15 רקמת עצם (BONE TISSUE ) היא הרקמה המותאמת ביותר לתפקידה מבין כל הרקמות הקונקטיביות. התאים הבוגרים שלה מכונים אוסטאוציטים (OSTEOCYTES). הם משובצים במטריצה המכילה חומר קולגני אורגני ומלחים מינראליים הגורמים לנוקשות העצם. עצמות נחשבות לאיברים במערכת השלד (skeletal system). הם תומכות ומגינות על הגוף ומשמשות כנקודות אחיזה לשרירים. אוסטאון (מערכת האורסיאנית) Haversian system האוסטאון (OSTEON), המכונה גם המערכת ההאורסיאנית (HAVERSIAN SYSTEM ) הוא יחידת הבסיס המבנית של העצם. האוסטאוציטים ממוקמים בחללים הקטנים המכונים לאקונה (LACUNAE) הנמצאים במרכז של סדרה של טבעות בעלות מרכז משותף (concentric) היוצר את המטריצה, המכונה לאמלה (LAMELLAE). תעלות קטנות המכונות קאנאליקולי (canaliculi), מחברות כל לאקונה ואוסטאוציט לכלי דם הנמצאים בתעלה ההאורסיאנית המרכזית.

16 אוסטאוציטים בוגרים לכודים במטריצת העצם. לפני שהם מתבגרים, הם היו פעילים ביצירת עצם והיו מכונים אוסטאובלאסטים (OSTEOBLASTS). תוך כדי יצירת העצם סביבם הם נלכדים בתוכה ומפסיקים לייצר עוד עצם. אוסטאוקלאסטים (OSTEOCLASTS) הם תאים המפרקים עצם. כאשר הם מפרקים עצם המקיפה אוסטאוציט, הוא יכול להפוך שוב לאוסטאובלאסט. בדרך זו, עצמות בוגרות יכולות לגדול ולשנות צורה. רק סוג אחד של תאים מצוי בסחוס (CARTILAGE), הם מכונים כונדרוציטים (CHONDROCYTE), הם מייצרים סיבים ואת החומר הסחוסי (gristle-like) המרכיב את רקמת הסחוס. בדומה לאוסטאוציטים כונדרוציטים ממוקמים בלאקונה. בסחוס אין כלי דם, ולכן חומרים חייבים להגיע אליו בדיפוזיה מקרום הרקמה הקונקטיבית המקיפה אותו, המכונה פרכונדריום (PERICHONDRIUM). בגלל דרך שינוע המזון הלא היעילה הזו, רפוי של רקמת סחוס הוא איטי מאוד. ישנם שלושה סוגים של סחוס: היאלין (HYALINE), סחוס-סיבי (FIBROCARTILAGE) וסחוס אלסטי (ELASTIC CARTILAGE). היאלין הוא מבריק ושקוף למחצה. רוב הסחוס בגוף היא היאלין. הוא מרכיב את הטבעות התומכות את צינורות הנשימה ומכסה את קצוות העצמות הבאים במגע עם המפרקים. שכבת פרכונדיום כונדרוציט בלאקונהמטריצה היאלין

17 תא סחוס בתוך לאקונהסיבי קולגן מטריצה סחוס-סיבי סחוס-סיבי (FIBROCARTILAGE) הוא הסחוס החזק ביותר. המטריצה שלו קשיחה מאוד ומלאה בסיבים לבנים וחזקים. דיסקים של סחוס-סיבי פועלים כבולמי זעזועים בין חוליות סמוכות בעמוד השידרה ובמפרק הברך. מבנה זה בברך, הוא הצפוי להיפגע בפציעות ספורט – המיניסקוס. בסחוס אלסטי (Elastic cartilage)יש מספר רב של סיבים אלסטיים שנותנים למטריצה חוזק וגמישות. הוא נמצא באוזן החיצונית ובתיבת הקול (LARYNX). לאקונהכונדרוציט סיבים אלסטיים סחוס אלסטי

18 דם אינו מכיל סיבים או חומרי בסיס. המטריצה שלו היא נוזל מהכונה פלאזמה (PLASMA). הוא מכיל את תאי הדם, אלו מתחלקים לשלושה סוגים: תאי דם אדומים (RED BLOOD CELLS, or ERYTHROCYTES), תאי דם לבנים (WHITE BLOOD CELLS, or LEUKOCYTES) וטסיות דם (PLATELETS or THROMBOCYTES). הפלזמה מורכבת מ55% מים ו45% אחוז תאים. תפקידי הדם: -משנע מזון ופסולת בגוף. -עוזר לשמור על טמפרטורת הגוף. -מסוות את הpH בגוף. -תאי דם לבנים משמידים מיקרואורגניזמים מזיקים. רקמת הדם נוצרת במח העצם האדום (RED MARROW ) וברקמות אחרות. תהליך הבידול מכונה (HEMATOPOIESIS) תא דם אדום erythrocyte

19 גרעין של תא שריר סיבי שריר בגוף ישנם שלושה סוגים של רקמת שריר, והם: שריר שילדי (SKELETAL MUSCLE), שריר חלק (SMOOTH MUSCLE) ושריר לב (CARDIAC MUSCLE). רקמת השריר השילדי צמודה לעצמות והיא השריר שאנו מעלים בדימיונינו כאשר אנו חושבים על שריר. היא גם מכונה שריר רצוני (striated voluntary muscle). הוא מכונהStriated בגלל המבנה שלו - striations, ורצוני (voluntary) כיון שהוא נשלט בכוח רצון. שריר חלק (SMOOTH MUSCLE )מצוי בדפנות האיברים הפנימיים החלולים שלנו, כדוגמת הקיבה, כלי הדם והמעי. הוא גם מכונה Non-Striated ולא- רצוני, כיון שהוא אינו מכיל striations ואינו נשלט בכוח רצונינו. Striations – הן הדוגמה המפוספסת במקביל של קוים לא ישרים המאפיינת את המבנה של שרירים מסוימים. תא שריר חלק

20 לוחיות מוחדרות Intercalated disks גרעין בשריר לב (CARDIAC MUSCLE ) יש cross striations אך הוא אינו נשלט בכוח הרצון. גלד clot נפיחות Endema מוגלה שבר זכוכית זרימת דם כלי דם תהליך הדלקת (INFLAMMATION) דלקת מתארת את הדרך בא רקמה מגיבה לפציעה. ארבעת סימני הדלקת הם: אדמומיות, חום, נפיחות וכאב.

21 מיד לאחר פציעה, כגון מגע עם כימיקאלים קאוסטיים (צורבים), בקטריות או רעלים אחרים, כלי הדם מתכווצים לרגע ומיד מתרחבים ובכך מגבירים את זרימת הדם. הרקמה הפגועה משחררת כימיקאלים המכונים היסטאמין (HISTAMINE), סראטונין (SEROTONIN) וכינין (KININS). כימיקאלים אלו גורמים להרחבת כלי הדם. כלי הדם הפתוח מתחיל "לדלוף" וחומרים שבד"כ נשמרים בדם דולפים החוצה. כאשר הרקמה אינה פגועה, תאי הדם זורמים במרכז כלי הדם ופלאזמה זורמת בשוליים. תבנית זרימה זו מכונה זרימת דם צירית (AXIAL BLOOD FLOW). בפציעה יש שינוי בתבנית זו ותאי הדם זורמים בשולי כלי הדם. תאי הדם הלבנים (בהמשך יכונו תד"ל) מצטברים על דופן כלי הדם בסמוך למקום הפציעה, תהליך זה מכונה MARGINATION (מלשון שוליים, margins). הדבר ממשיך, עד שהאיזור הפגוע מכוסה בתד"ל. תוך דקות, התד"ל יוצאים מכלי הדם לתוך החלל הסמוך לפציעה. הם מוכנים לבצע פגוציטוזה (PHAGOCYTIZE) לגורם הזר. תנועת התד"ל מכונה דיאפדזיס (DIAPEDESIS). תהליך "משיכת" התד"ל אל מחוץ לכלי הדם מכונה כמוטאקסיס (CHEMOTAXIS). הגורם המושך את התד"ל הוא הכינין. מספר התד"ל בדם עולה כיון שחומר המכונה גורם-עידוד-לויקוציטים (LEUKOCYTE-PROMOTING FACTOR ) מאותת לשחררם מאזורי אחסנה. הצטברות הלויקוציטים המתים ופסולת/שאריות הרקמה מוביל להיווצרות מוגלה. הדליפה מכלי הדם גורמת לנפיחות. אחר החומרים המשתחררים הוא חלבון מומס המכונה פיברין (FIBRIN ) והוא המאפשר לגלד להיווצר ולאטום את האזור המושפע ובכך לצמצם את התפשטות הגורם המזיק.


Herunterladen ppt "רקמות - מראה ותפקוד ישנן ארבע קבוצות עיקריות של רקמות המסווגות לפי מבנה ותפקוד: אפיטיליאליות (EPITHELIAL): רקמות שעוטפות, מגנות על שטחו החיצוני של הגוף."

Ähnliche Präsentationen


Google-Anzeigen